החדרנית - ניטה פרוס | סקירת ספר

מולי גריי היא בחורה מיוחדת. היא לא מבינה כוונות, דקויות וטונציות של אנשים והכישורים החברתיים שלה לוקים בחסר. היא מסתכלת על העולם בצורה אחרת ונתפסת בעיני אנשים כמוזרה ותמהונית. לרוב זה לא משנה למולי. יש לה את סבתא שלה והיא לא צריכה יותר מזה.
אך כעת, לאחר שסבתא שלה הלכה לעולמה לאחר מאבק במחלת הסרטן, הדממה והבדידות עוטפות את מולי. כדי לא לחוש בהן, היא עובדת מהבוקר עד הלילה במלון ריג'נס גרנד בתור מנקה. היא אוהבת את המדים המעומלנים, את חומרי הניקיון, את המאבק העיקש בכל כתם ואת חדוות הניצחון כאשר היא מחזירה כל חדר למצבו הבתולי.
כל זה משתנה כאשר היא נתקלת בגופה באחד מסבבי הניקיונות שלה. גופה אמיתית, ועוד אחת של אחד מהאורחים הכי מפורסמים של המלון.

מולי מוצאת את עצמה מהר מאוד החשודה העיקרית במה שמתברר להיות פרשת רצח. המוזרות שלה וחוסר הבנת הסיטואציות באות לרעתה, ונדמה שהרבה מאוד גורמים בחייה דווקא שמחים מהשתלשלות העניינים. מזל שיש למולי חברים מפתיעים שלא ייתנו לה ליפול לבד.

וואו, מה אפשר לומר על הספר הזה?
דבר ראשון, אני חוששת שלא כל אחד יתחבר אליו... לא הייתי מגדירה אותו כרומן מתח קלאסי. העלילה בו שקטה, נסתרת ומסופרת דרך עיניה של מספרת שלא מבינה את מה שעומד מולה. במידה רבה 'החדרנית' הזכיר לי את הספר 'שירת סרטני הנהר', ספר מתח משובח בפני עצמו. גם בו הגיבורה הייתה לא ברורה והכל התחמם על אש נמוכה.

הסיפור מסופר בלשונה הצחה והגבוהה של מולי, ודרך עיניה אנחנו חווים ומרגישים את הסיטואציות אותן היא עוברת. היו פעמים שעצמתי עיניים ממבוכה עבורה והיו פעמים, יותר מידי פעמים, שהרגשתי צורך עז לחבק אותה ולהרחיק אותה מהאנשים שמנצלים את התמימות שלה. וכאן, בדיוק כאן, טמונה החוזקה הכי בולטת של 'החדרנית'. אין מצב שלא יהיה אכפת לכם ממולי. זה לא יקרה. ובדיוק בגלל זה עוד יותר קל להישאב לספר ולתעלומה המתרחשת בו.

למרות הזרם האיטי של הכתיבה, לא הצלחתי להוריד את הספר מהידיים. קראתי בו בכל הזדמנות שרק הייתה לי, והסוף? פשוט מרנין. לא ציפיתי לו בכלל.

אז אם יש לכם קצת סבלנות ואתם אוהבים לקרוא ספרים מנקודת מבט שונה, קצת מתעתעת אבל מאוד מיוחדת – הספר הזה הולך להיות קריאה כל כך מהנה עבורכם. תנו לעצמכם לגמוע אותו באיטיות, ליהנות מכל רגע... מבטיחה שלא תתחרטו!