המדריך לרצח לילדות טובות - הולי ג'קסון | סקירה

פיפ (פיפה) בת ה17 מחליטה לכתוב את פרוייקט הגמר שלה בתיכון על פרשת חטיפה/רצח שאירעה בעיירה לפני חמש שנים. התיק נסגר עם אשמה די ברורה של אחד מהנערים בעיירה, אבל פיפ מרגישה (מסיבות שיתגלו ויפורטו בהדרגה בפרקים הראשונים) שהמשטרה עשתה עבודה רשלנית, ופגעה בשמו הטוב של אדם חף מפשע. היא פונה לראווי – אחיו של הנאשם – ושניהם יחד צוללים לעומק המקרה.

"המדריך לרצח לילדות טובות" הוא פשוט ספר מותח ונהדר עם שם די נוראי ולא קשור בכלל. אין פה שום מדריך לרצח, פיפ עושה את הכל בעצמה בלי שום הדרכה, וגם לא כותבת מדריך. לפחות פיפ היא דמות ראשית שהיה לי קל וכיף להזדהות איתה – חנונית אמיתית, חדורת מטרה ואנושית.
אחד הדברים שאני הכי אוהבת בספרי מתח הוא קרב מוחות בין הקורא לסופר/ת: בכל פעם שתחשבו על חשוד/ה, הסופר ימהר להעלות את ההשערה הזו בעצמו דרך הדמות הראשית ויגרום לכם להגיד "אוף, חשבתי שאני מתוחכם אבל בעצם נפלתי בהטעיה מכוונת". זה קורה בספר הזה בצורה נהדרת שממש נהניתי ממנה. רשימת החשודים הולכת וגדלה, ועוד ועוד פרטים מתגלים בצורה הדרגתית. גם כשזיהיתי רמז מטרים והבנתי שמדובר בפרט שנראה שולי אבל הוא לא – עדיין לא ידעתי למקם אותו ואיך הוא מצביע על הפתרון של התעלומה.
 
הספר מורכב מקטעים משני סוגים: העלילה עצמה, מגוף שלישי, והתיעוד שפיפ כותבת – מגוף ראשון, כולל תמלילי חקירות, מראי מקום ועוד. הם משתלבים ביניהם בצורה נהדרת ומוסיפים חיים לספר.
הספר מוגדר וממותג כספר לנוער בוגר, כנראה בגלל שהדמות הראשית היא נערה בסוף תיכון וחלק מהחקירה סובבת סביב חוויות של נערים בתיכון כמו בריונות, מסיבות וכדו'. למרות זאת, הספר הוא ספר מתח נהדר לחלוטין גם למבוגרים.
מבחינת תכנים וטריגרים – טוב, מדובר בספר מתח סביב פרשת חטיפה/רצח אז ברור שזה חלק מהספר. יש גם התייחסות לאונס, כמעט-תקיפה-מינית, בריונות, סמים ואלכוהול – אבל בלי שום פירוט גרפי, כך שהספר מאד מאד מעודן בעיני.
 
וכמה מילים על הגרפיקה בספר: הספר מלא בגרפיקה ועימוד לא שגרתיים, כמו דפים מיומן, הודעות אימייל, סמסים ועוד כך שאין ספק שנדרשה פה הרבה מאד השקעה בהתאמת הגרפיקה לעברית והעימוד שלה בספר. מצד שני – היו בספר כמה פשלות, כמו ירידת שורה באמצע משפט כבר בעמוד השני (!) של הספר, וכמה מקומות בחלקים של התיעודים (שנכתבים בפונט שונה) שחלקים מסויימים נכתבו בפונט מעט יותר קטן מהשאר – ואני ממש ממש תוהה אם עוד מישהו שם לב לזה חוץ ממני, כי זה כמעט לא בולט, פשוט כחלק מהמקצוע שלי אני שמה לב להבדלים גרפיים וזה הציק לי מאד בעין. בקיצור מי שקרא את הספר, תגידו לי אם רק אני ראיתי את זה.