סמסון גרין, פרופסור צעיר באוניברסיטת קולומביה, נמצא משוטט במדבר נבאדה, כשאשתו אנה מגיעה לקחת אותו הביתה, היא מוצאת אדם שאינו זוכר כלום, אפילו לא את שמו. הסרת גידול קטן ממוחו מצילה את חייו, אבל זיכרונותיו מעבר לגיל שתים-עשרה אבודים לעד.

 

זהו סיפורו של גבר רגיש, אינטליגנטי להפליא, שחוזר לעולם שבו הכול מוזר וחדש. סמסון גרין הופך למהגר בתוך חייו. הוא משוחרר מכל מי ומה שהגדירו אותו אי פעם ומאמין שאין לו עוד מה להפסיד. כאשר מדען כריזמטי מבקש ממנו ליטול חלק בניסוי נועז, הוא מסכים אפוא, ומרוויח את התגלית היפה והמכאיבה – מה משמעותו של דבר להיות בן אנוש.

 

 

"קראוס מנצלת את כישרונה כמשוררת להבחין בפרטים זעירים אך רבי-עוצמה ולרקום מהם מארג שלם."

 

                                                                                    לוס אנג'לס טיימס

 

 

"מחריד, שנון, קודר ומרטיט לחלופין... תרומה של ממש לאמנות הנשייה הקולקטיבית, הרהור בודד על אודות טבע הזיכרון והאבדן."

 

                                                                                                אסקווייר

 

 

"ניואנסים נפלאים ופרוזה מתוחכמת במקצבים מפתים... ספר שמעורר רעב ליצירות נוספות של הסופרת המוכשרת הזאת."

 

                                                                                         וושינגטון פוסט