עֲנָקִים, זֶה יָדוּעַ, מַקְפִּידִים מְאוֹד עַל מְנוּחַת הַצָּהֳרַיִם שֶׁלָּהֶם.

גַּם הָעֲנָק צוּצִיק. בִּזְמַן שֶׁהוּא מְנַמְנֵם, נוֹפְלִים לְתוֹךְ הַפּוּפִּיק שֶׁל צוּצִיק הֲמוֹן דְּבָרִים: שְׁתֵּי סוּסוֹת, פִּיל בְּגֹדֶל בֵּינוֹנִי, אוֹטוֹ גְּלִידָה, צִ'יטָה שֶׁבָּרְחָה מֵהַסָּפָארִי בְּרָמַת גַּן, וּשְׁלוֹשָׁה תַּיָּרִים מִיַּפָּן. הֵם תְּקוּעִים שָׁם חֳדָשִׁים, רְעֵבִים וּמֻתָּשִׁים.

עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד נוֹפֶלֶת פְּנִימָה גַּם יַלְדָּה וּשְׁמָהּ שׁוֹשׁ, שֶׁמּוֹצֵאת דֶּרֶךְ לְחַלֵּץ אֶת כֻּלָּם מֵהַפּוּפִּיק הֶעָמֹק בָּעוֹלָם.

כְּתִיבָתָהּ הַשְּׁנוּנָה שֶׁל הַתַּסְרִיטָאִית שָׁרוֹן קַנְטוֹר וְאִיּוּרָיו הַפְּרוּעִים שֶׁל יָנִיב שִׁמְעוֹנִי יוֹצְרִים יַחַד מַסַּע חִלּוּץ מַפְתִּיעַ, הַמּוֹכִיחַ שֶׁכְּדֵי לָצֵאת מִבּוֹרוֹת עֲמֻקִּים לֹא צָרִיךְ כּוֹחַ וּשְׁרִירִים אֶלָּא רַק מְעַט דִּמְיוֹן וְהַרְבֵּה חוּשׁ הוּמוֹר.

שרון היא תל אביבית עם יחוס: הדוד רבה שלה הוא עקיבא אריה וייס, השען המיתולוגי שניהל את הגרלת הצדפים לחוף ימה של אחוזת בית (תל אביב של היום) ודודתה (בתו) היא אחוזָבֵּית - הילדה הראשונה של העיר. סבה, שרגא קנטור, שימש כסגן ראש העיר.

שרון עצמה גרה הרבה בתל אביב, אבל גם בניו יורק, בגליל ובכרכור.