עיירה ליטאית יפהפייה, בין יער לנהר, בעיצומו של קיץ זהוב ורוגע, שהעולם עומד להיחרב בו.

אנשים רגילים חיים את חייהם וחולמים חלומות: מורה מתוסכל שוקד על יצירת המופת שלו וחולם להיות סופר נערץ. מכשפה זקנה מחוללת סביב מזבח לאל פגאני. מנהל הכולבו עושה עסקים טובים ובוגד בסתר באשתו, והיא, מצדה, מתכננת לברוח ממנו ולקחת איתה את הילד המוזר שלהם, זה שעוד לא התחיל ללכת. הרוקח היחיד של העיירה יוצא ליערות ומחפש דבש לשיקויי הפלא שלו, ובאורווה של סוחר הסוסים יושב עלם גבה קומה ויפה תואר ומתייסר באהבות אסורות.

אבל דבר אינו רוגע בקיץ ההוא, שבו קצין אס־אס מקריח וגוץ דוהר על האופנוע שלו מעיר לעיר ומכפר לכפר, מתקרב ללא הרף.

שלושה ימים בקיץ היא כרוניקה מלאת חסד ויופי שובר לב, שנעה בין חיים לחורבן עד לקצהּ הבלתי נמנע.

שלוש שנים עשה יוסי אבני לוי בליטא, בין אנשיה, נופיה וההיסטוריה המוארת והאפלה שלה, שאותה הוא משרטט בסגנונו הפיוטי העז.

יוסי אבני לוי, מחברם של דודה פרהומה לא היתה זונה (עם עובד, 2002), איש ללא צל (כנרת, זמורה, דביר, 2007), שירת החטאים (כנרת, זמורה, דביר, 2010) ועוד, הוא חתן פרס היצירה על שם לוי אשכול. שלושה ימים בקיץ הוא ספרו השמיני.