בתשע־עשרה דקות אפשר לכסח מדשאה קטנה, לצבוע שיער, לצפות בשליש משחק הוקי.

בתשע־עשרה דקות אפשר לעצור את העולם, או לקפוץ מקצהו. בתשע־עשרה דקות אפשר לנקום.

סטרלינג היא עיירה קטנה בניו המפשייר, שדבר לא קורה בה — עד היום שבו מתנפצת שלוותה השאננה באלימות מזעזעת של נער בתיכון. על מנת להחלים לא די לתושבי העיירה למצוא צדק; עליהם להכיר גם בתפקיד שהיה להם בטרגדיה.

ג'וזי קורמייה, בתה המתבגרת של השופטת היושבת בדין, היתה יכולה לשמש כעדה הטובה ביותר של התביעה, אך היא אינה זוכרת את מה שאירע מול עיניה. ועם התקדמות המשפט, קווי התפר שבין תלמידי התיכון ובין קהילת המבוגרים מתחילים לבצבץ ולערער חברויות ויחסי משפחה, גם הקרובים שבהם.

בתשע־עשרה דקות שואלת ג'ודי פיקו בסגנונה הישיר והבוטה שאלות פשוטות שאין עליהן תשובות פשוטות: האם ילדך שלך עשוי להפוך לתעלומה עבורך? מה המשמעות של היותך שונה בחברה שלנו? האם מותר לקורבן להשיב מלחמה? ולמי — אם בכלל — יש זכות לשפוט אדם אחר?

 

 

ג'ודי פיקו כתבה עד כה עשרות רומנים שתורגמו ל־21 שפות. בשנת 2003 היא זכתה בפרס "ניו אינגלנד בוק" על מכלול יצירתה.

"פיקו טווה סיפורים קצביים של משפחה לא מתפקדת, של בגידה ושל גאולה... היא מצטיינת בתיאורים מדויקים של חיי הנוער בעולם המודרני: תיאורים ישירים, נטולי שיפוטיות ומצמררים לחלוטין." וושינגטון פוסט

"ספריה של ג'ודי פיקו מתווים את כל גוני האפור בעולם שנוטה לשחור ולבן." טיימס