בדורות האחרונים ביקשו היסטוריונים לשוות למקצועם אופי מדעי, ולהציג את ההיסטוריה כמושתתת על מערכת חוקים קבועה. גישה זו עברה מן העולם בשלהי המאה העשרים, בין השאר בעקבות הביקורת החריפה על הכתיבה ההיסטורית שמתחו הזרמים השונים של הפוסט–מודרניזם.

פרופסור יוסף דן, אחד המומחים הגדולים בעולם לקבלה ולחסידות, מציע לראות בתורת הכאוס מקבילה מדעית לחקר ההיסטוריה — יש בהיסטוריה תבניות קרובות זו לזו, שלעולם אינן חוזרות על עצמן בדיוק, ואין כל אפשרות לקבוע חוקים המנבאים את העתיד.

קובץ המאמרים תורת הכאוס ומדע ההיסטוריה עוסק בהתמודדות המחקר ההיסטורי והספרות היפה עם המציאות הרוחנית והרעיונית של ראשית המאה העשרים ואחת.

במסגרת זו נבחנות בצורה בהירה ומאירת עיניים משנותיהם של סופרים והוגי דעות מליוטאר ויונג ועד אומברטו אקו, ומוצגות דוגמאות מרתקות, בין השאר מיצירותיהם של אהרון אפלפלד, פיליפ רות והזמרת מדונה.

פרופסור יוסף דן הוא חתן פרס ישראל במחשבת ישראל לשנת תשנ"ז, בעל הקתדרה לקבלה על שם גרשם שלום באוניברסיטה העברית בירושלים. שימש פרופסור אורח באוניברסיטאות שונות, בהן ברלין, לונדון, ברקלי, קולומביה, הרווארד ובראון.

יוסף דן פירסם עשרות ספרים ומאות מאמרים בעברית ובאנגלית בתחומי המיסטיקה היהודית ומחשבת ישראל, בהם על הקדושה (מאגנס תשנ"ז), המיסטיקה העברית הקדומה, חסידות אשכנז והמשיחיות היהודית המודרנית (האוניברסיטה המשודרת, תש"ן, תשנ"ב ותשנ"ט) והלב והמעיין (כתר 2005). בשנת תשס"ט יצאו לאור ארבעת הכרכים הראשונים של ספרו המקיף תולדות תורת הסוד העברית, בהוצאת החברה ההיסטורית הישראלית —
מרכז שזר.