הפסיכולוג של סלומון קוגל אמר לו שהתקווה היא בבסיס כל החרדות, אבל קוגל לא שמע לו והתעקש על התחלה חדשה. עם אשתו ובנו התינוק הוא עובר לעיירה הקטנה סטוקטון, אבל הדברים לא מסתדרים כמתוכנן: אמו הגוססת נאחזת בעקשנות הן בחיים והן בזיכרונות ממחנות ריכוז נאציים שמעולם לא התענתה בהם; אשתו רוצה לעורר מחדש את הרומנטיקה שמתה לאחר לידת בנם הראשון; בסביבה יש מטורף כלשהו שמצית בתים דומים לזה שרכש קוגל; ולילה אחד, שבו הוא שוב לא מצליח להירדם, הוא מגלה שבעליית הגג שלו חיה וכותבת אנה פרנק, שהשמועות על מותה היו מוקדמות בתכלית.

תקווה (טרגדיה) הוא ספר מצחיק ורציני עד דמעות שמטלטל את ההיסטוריה היהודית מבלי לחוס גם על המיתוסים המקודשים ביותר. בספר השנון והחכם הזה ממשיך אוסלנדר במסורת של כותבים כמו שלום עליכם, וודי אלן ופיליפ רות.