"בשעה 07:45, 5 ביוני 1967, נתתי את הפקודה 'סדין אדום' לכל מפקדי האוגדות והכוחות העצמאיים, פקודה שנתנה את האות לתחילת המלחמה על עצם קיומה של מדינת ישראל..."

כך נפתח ספרו האוטוביוגרפי של אלוף פיקוד הדרום

שייקה גביש, מפקד החזית במלחמת ששת הימים בסיני.

סדין אדום היה שם הקוד לתחילת המתקפה בדרום ולמהלכי 

הקרב, שהפתיע את הדיוויזיות של הצבא המצרי שנערכו

במדבר סיני. בתום ארבעה ימי לחימה חנו כוחות צה"ל על 

גדות תעלת סואץ, ומברק זה נשלח על ידי מפקד החזית, האלוף גביש, אל הרמטכ"ל יצחק רבין:

מאושר להודיע כי כל כוחותינו חונים 

על גדות תעלת סואץ וים סוף.

ברכותי לך ולצה"ל.

 

סדין אדום הוא סיפור חייו של אחד מבכירי המפקדים בפלמ"ח ובצה"ל, סיפור חיים שבמידה רבה הוא גם סיפורם של המדינה הצעירה ושל הנערים הצעירים שהתגייסו להגן עליה בגופם. בכל תחנות חייו של שייקה גביש הוא נשאר פלמ"חניק, איש ערכים, רעות, נתינה והקרבה, תכונות שמלוות אותו מאז התנדב בגיל 18 לפלמ"ח ועד ימים אלו, כשהוא סוגר מעגל כיו"ר עמותת הפלמ"ח ועושה להנצחת הפלמ"ח, אחד המפעלים הגדולים והחשובים ביותר בתולדות המדינה.