מה הקשר בין השטות שפלטנו בארוחת הערב אמש ובין חיידקים טורפים? מה משותף להזדמנות שהחמצנו ולממצא חשוד בבדיקה רפואית?
מזווית הראייה המקורית שמציע הספר שלפנינו, כל אלה הם רעשים - הפרעות לסדר היום, למחשבה, לשקט הנפשי, ליכולת לממש את עצמנו ולאיזון בחיינו שאנו כה משתדלים בעבורו. על פי גישה זו, הרעש נמצא בכל מקום בסביבתנו, החל במטרדים חיצוניים, כמו רעשי הכרך, דרך הפרעות בתוכנו פנימה, ובראשן החשיבות שאנו מעניקים לאופן שבו האחרים תופסים אותנו, הצורך להשתייך והשאיפה לשלמות, ועד הרעש הנורא מכול - החרדה מפני קִצנו. "העולם אינו סובב סביבכם" אומר בורק, "ואינכם ניצבים במרכזו. מי שנמצאים אתכם אינם מתעניינים בכם יותר משאתם מתעניינים בהם. יש הקלה גדולה בידיעה שמעטים שמים לב להופעתכם, אך הקלה גדולה עוד יותר בתחושה שאתם יכולים להיות אתם עצמכם, כי ממילא כמעט איש לא שם לב." בכתיבה אישית, שנונה ומעמיקה, יעקב בורק מגדיר מחדש את היסוד השכיח בתרבותנו ומתחקה על הדרכים הנסתרות שבהן טורד הרעש את מנוחתנו. רעש מסביר כיצד סיכוי של 1 ל-100 נראה לנו גדול בהרבה מהסתברות של אחוז אחד, איך קורה שאנו עיוורים לסבלם של מיליונים, אך מזילים דמעה על גורלו של יחיד בסיפור עיתונאי ארוז היטב, מהם שורשיהם של בולמוס צריכת המידע של תרבותנו ולמה כדאי להימנע מעצותיהם של מומחים - הם אינם יודעים יותר מכם.

לשקט איכות המהלכת עלינו קסם ומטילה אימה בעת ובעונה אחת. האם הענקתם לחייכם די תוכן למלא בו את הזמן שייוותר בידיכם אחרי שתיפטרו מחלק ניכר מהרעשים? רעש יצייד אתכם בכלים שימושיים לזיהוי טביעות אצבעותיה של ההפרעה בחיי היומיום ולהתמודדות עמה. הפרק העוסק ברעשי הבריאות מבטיח תקווה לכל מי שנואש מהחיפוש אחר ידיו ורגליו בים הנתונים הרפואיים המאיים להטביע אותנו.

ספרו הקודם של יעקב בורק, "האם שימפנזים חושבים על פרישה", שהה יותר מ-35 שבועות ברשימות רבי-המכר והיה מספרי העיון הנמכרים ביותר בשנים האחרונות. בימים אלה הוא מתורגם לאיטלקית, להולנדית, ליפנית ולקוריאנית. "רעש" הוא ספרו השני.