סיפור הישרדותו המופלא של ולנטין זנגר, שחי בגלוי כגרמני כדי להסתתר כיהודי בגרמניה של מלחמת העולם השנייה, כשלא פעם החרב איימה להתהפך מעל ראשו.

40 פרגמנטים שובֵי-לב של פיסות מהווי חיי היומיום סביב בית מס' 12 בקייזרהופשטראסה שבפרנקפורט הנאצית – רחוב קצר מכובד ומטופח, שהיו בו מועדון סיף, אגודת סטודנטים, מרתפי יין, מועדון הומוסקסואלים ומספרה אחת, והתגוררו בו ציירים ושחקנים, שלוש זונות, זמרת אופרה, טרנסווסטיסט ששמו דידי, בלש ואסטרולוגית, פועל מאפייה, אלוף עולם בביליארד, מנתח יבלות, חובב מקלטי רדיו ומשפחת צוענים.

ולנטין זנגר (1997-1918), סופר גרמני ממוצא יהודי-רוסי, שרד עם משפחתו את 12 שנות הנאציזם הפשיסטי כנגד כל הסיכויים. לאחר המלחמה היה לעורך והקדיש את חייו לחקר הזהות היהודית וההיסטוריה היהודית, בעיקר בפרנקפורט.