מאז ימיו של זיגמונד פרויד ועד ימינו אלה, פסיכיאטרים, פסיכותראפיסטים ופסיכולוגים טיפלו בנשים ואישפזו אותן בגלל דיכאון, נטיות התאבדות וחרדה, או בגלל תוקפנות, גילויי כעס וסירוב עיקש להתאים את עצמן למוסכמות. רוב אנשי המקצוע הללו היו – ועודם – גברים.

האם עובדת היותם גברים מעוותת את מדדי הנורמליות ואת שיטות הטיפול של רופאי הנפש? מה מתרחש על ספת הפסיכיאטר? מה מתרחש בחדרי-החדרים של המחלוקת הסגורות – כאשר החולה היא אישה מבוהלת, חסרת-ביטחון והמטפל הוא זכר 'כל-יכול'?

פיליס צ'סלר , פסיכולוגית מוסמכת, מעלה כתב-אישום צורב נגד מאה שנות פרקטיקה פסיכיאטרית מעוולת. המחברת מתבססת, אחרי מחקר של שנים רבות, על עדויותיהן האישיות המזעזעות של נשים בעלות רקע חברתי והשכלתי שונה, שהיו באישפוז או בטיפול פרטי. ספרה של צ'סלר, שיצא לאור בארצות הברית לפני שנים אחדות, חולל שינויים מרחיקי לכת בפרקטיקה של הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה, בעבודה סוציאלית ובייעוץ.

"פיליס צ'סלר מציירת תמונת מצב אמיתית וקשה... אני שותפה לכעס ומתפעלת מן הכתיבה" סוזן זונטאג.

"קריאת תיגר על ההגדרה עצמה של השיגעון" גלוריה סטיינם.

"ספר מדהים, מרתק, חשוב לכל אישה" לוס-אנג'לס טיימס.

ד"ר פיליס צ'סלר, יהודיה אמריקנית, למדה ספרות ולשון, בעלת תואר בפסיכולוגיה קלינית, מרצה באוניברסיטת ניו יורק.