המוסר בשמו נלחמים תומכי זכויות המסתננים על השארתם בישראל מפוקפק, והסיפור המקובל שהם מספרים בדוי לחלוטין.  מאחורי הויכוח מסתתר מאבק גדול יותר שסוגיית המסתננים היא רק אחת ממופעיו: מאבקה של אליטה פוסט-לאומית וניידת, כנגד הדמוקרטיה וכנגד עיקרה – ריבונותם של האזרחים על גורלם.

קו השבר ברור: מצד אחד ניצבת אליטה בינלאומית חדשה וניידת שחבריה יכולים להרגיש בבית כמעט בכל פינה ברחבי העולם שבה הם יכולים להתחבר לרשת; בעוד מצד שני ניצבים המוני האזרחים התלויים לפרנסתם בשוק מקומי, זהותם כרוכה בשפה מקומית ומרקם חייהם החברתי והתרבותי קשור למדינה מסויימת שהיא גם המתחם בו מופעל כוחם הפוליטי. 

מלבד סוגיית המסתננים, החלוקה הזו מסייעת לרדת גם לעומקן של המחלוקות העיקריות המפלגות את החברה והפוליטיקה הישראלית: זהותה היהודית של המדינה והיחס בין זהותה למשטרה הדמוקרטי, המאבק בשחיתות ומקומן של מערכות האכיפה והמשפט, נסיונה של פוליטיקת הזהויות לפורר את הזהות הלאומית, השליטה בגבולות השיח הלגיטימי באמצעות כללי התקינות הפוליטית, עלייתו של הפוסטמודרניזם בחינוך ובתרבות.

הספר ניידים ונייחים מבקש למקם סוגיות מרכזיות אלה ואחרות בתוך מסגרת המאבק העקרוני ביותר של תקופתנו - המאבק על עתידהן של הדמוקרטיות הלאומיות - שבו ישראל יכולה לשמש כמקרה בוחן לא רק עבור אזרחיה שלה.