על רקע נופיה של רוסיה הלבנה בתחילת המאה העשרים, גדלים ביילקה היהודייה הבורגנית וואנקה הגוי הכפרי. מרגע לידתם מחוברים השניים זה לזה באמצעות מקור ההזנה המשותף שלהם - אמו של ואנקה, המיניקה את שני התינוקות מאותו שד תמורת ארוחות שמספרת לה אמה של ביילקה. הקשר בין ה״אחים לחלב״ נמשך גם בבגרותם, שם הופכת הקרבה הסימביוטית לרומן אסור והרסני, שמעורבים בו אלימות, השפלה והזדקקות הדדית חריפה.
ביילקה נקרעת בין משיכתה לוואנקה לבין רצונה לקיים חיים מהוגנים. את המפתח אליהם היא מוצאת בדמותו של גרשון וילנסקי, המתַפקד כתמונת מראה של ואנקה: חלוש, כרוך אחרי ביילקה, וכמובן - יהודי. התנודות של ביילקה בין שני הגברים בחייה הן מעין מסע נדודים נפשי הדן בפער שבין הכאוטי למוּכּר, ובה בעת הן מסמלות את השינוי בתמהיל היחסים העדין, המורכב מקִרבה ואחרוּת, בין היהודים לשכניהם. עם התמורות המפליגות באירופה משתנה ומתגבשת הזהות היהודית ומחפשת ניסוח מחודש אל מול סביבתה, בין השאר בסוגיות של כוח ושליטה. אמו של ואנקה הופכת מאם מזינה המעניקה חיים לדמון מרושע, בנה גדל מילד תם לאיש אלים ודורסני, ואילו גרשון וילנסקי הופך מנער רכרוכי לגבר בעל שרירים. הכוח מתגלה כמשאת נפש כמו גם ככלי משחית, והבית (שהוא האדמה, היהדות, המשפחה) כאתר שיש לשמור עליו, ובו בזמן לברוח מפניו.
המשומדת הוא רומן עשיר וסוחף של זלמן שניאור, אחד היוצרים העברים החשובים שפעלו בעברית וביידיש במאה העשרים. הרומן, שנכתב כסיפור בהמשכים ופורסם לאורך שנים בעיתונות היידית, מוגש כאן לראשונה בתרגומה העברי הקולח של ד״ר בלהה רובינשטיין. תחת מסווה קליל ועסיסי שותל זלמן שניאור בהמשומדת רעיונות מקוריים, חלקם בעלי גוון חתרני של ממש. קורים דקיקים של אימה והומור מחברים את הדמויות והאירועים ומעמידים דיוקן מרתק של עולם נעלם, שבו הפנטזיות הולכות ותופסות את מקומן של הוודאויות. 
את הספר חותמת ארית דבר מקיפה מאת ד״ר לילך נתנאל.