"השאלה אינה אם הפסיקות של בית המשפט העליון תמיד נכונות.
השאלה היא אם אפשר לבסס מחדש את האמון בבית המשפט ובתפקידו בדמוקרטיה הישראלית – ואיך עושים זאת".

בית המשפט העליון הוא מוקד לדיון ציבורי נוקב ויצרי. הוא זירת התגוששות מרכזית בין ימין ושמאל. הוא מוסד המפלג את החברה הישראלית. האם מגיני בית המשפט העליון ומבקרי בית המשפט העליון יכולים להגיע להסכמה על סמכויותיו, מקומו ותפקידו?

עמיחי כהן חושב שכן. הוא כנראה אחד היחידים שנותרו שחושבים כך. והוא גם יודע להסביר מדוע.

בספרו הוא בוחן את ההצלחות של בית המשפט העליון - וגם את הטעויות. הוא מציע רפורמות. הוא מספר סיפור. זה סיפור מרתק על מוסד שניצב בלבה של מחלוקת.

כהן צולל לעומק, ליסודות המחלוקת. לפרטים הגדולים והקטנים שנבלעים ברעשי הרקע החזקים. הוא חוזר לבג"ץ קול העם בשנות החמישים ומתקדם עד העתירות נגד ממשלת האחדות ב-2020. הוא נזכר בפסיקה התקדימית על חוק מימון מפלגות, ומעמיק בפסיקות ובדיונים על חוק הנכבה, חוק הלאום וחוק ההסדרה. הוא בודק כיצד מתייחס בית המשפט לסטטוס קוו ולגיוס החרדים לצה״ל, לזכויות הפלסטינים בשטחים ולטיפול המדינה במבקשי מקלט.

מלחמות הבג"ץ הוא ספר רציני בעידן של שטחיות. הוא ספר מתון בעידן של התלהמות. הוא ספר חובה למי שרוצה לנהל דיון רציני על אופייה של מדינת ישראל, ולא להסתפק בסיסמאות.

פרופ' עמיחי כהן הוא עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה וחבר סגל הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו. בעל תואר שלישי במשפטים מבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ייל. מחקריו האקדמיים עוסקים במשפט חוקתי, במשפט הביטחון הלאומי של ישראל ובמשפט בינלאומי. ספרו יורים ושופטים – ביטחון ומשפט בישראל (שנכתב במשותף עם סטיוארט כהן) יצא לאור ב-2014 (הוצאת ידיעות ספרים והקריה האקדמית אונו).