בלמען אהבת ילדי ממשיכה מחמודי לספר את קורותיה מאז הגיעה לשגרירות ארצות הברית באנקרה, הנקודה שבה סיימה את לא בלי בתי. היא מתארת את התאקלמותה מחדש בתרבות האמריקנית, את פחדה התמידי מנקמתו של בעלה מודי ואת התסכול שחשה בשל אזלת ידה של המערכת המשפטית בהבטחת הגנה לבתה ולה.