"לילי, לילי, לילי. השם העביר בי צמרמורת, רגש מועצם משום האירוע שנכרך בשמה, המעט שהיה ידוע על תפקידה בחייו של אבי וגם במותו, היותו השם האחרון הנזכר ביומנו... השם הזה משך אותי כמו סס אל זיו נורת ליבון, מפתה כמו שירת הסירנה, לילי-לילי-לילי. קיבלתי החלטה שאת לילי זו אני חייב לפגוש. חייב לראות. חייב להבין. חייב להשיג. החלטה ששינתה את חיי."

כאשר נוח, מרצה מזדקן למשפטים, נמצא מת בדירתה הירושלמית של לילי, סטודנטית צעירה, תיבת פנדורה נפתחת. כל רכלני ירושלים והאקדמיה, שלל בעלי לשונות רעות, עטים על סיפור חייו של הפרופסור רודף הנשים, והסיפור שהם מפרסמים הוא בחלקו אמת אך ברובו שקר.

חייו של ניצן, בנו של הנפטר, סטודנט ביישן להנדסת חשמל, רווק בן 32 המתגורר עדיין בבית בו נולד, עם אמו החיה־מתה וסבתו עזת הרוח אך נוטה למות, משתנים כשמתברר שבצוואתו הטיל עליו האב, אב שלא היה עמו בקשר, להביא לדפוס יומן שכתב. ביומן, האב מגולל את קורות חייו הרצופים המון נשים שפגש וכבש, שאמלל אותן או שאמללו אותו. וישנה לילי.

ניסיונותיו של הבן למלא אחר הצוואה, ובין לבין לחפש אחר לילי, מתניעים שרשרת אירועים לא צפויה, חושפים תגליות מפתיעות, והופכים למסע עצוב־שמח אחר תשובות לשאלות שעד אז לא העז לשאול. המסע נע בין ירושלים לתל אביב, בסבך אינטריגות האקדמיה, במעקשי עולם ההוצאה לאור, ובתעלומות נפשו המסוכסכת והעגמומית של אביו המת. התשובות שיימצא יביאו אותו לכך שיתחיל סוף כל סוף לחיות את החיים שמגיעים לו.

בספרו לילי לא כלה, ממשיך דורון שנער לשכלל את קולו הייחודי, מלא המסתורין והחמלה, ורוקם תעלומה יוצאת דופן, שבליבה ניצן, צעיר המבקש לפענח את חידת קיומו בטרם יוכל לפרוח.

זהו ספרו השמיני של דורון שנער.

הצצה לספר