ד"ר ליאו בוסקאליה, האיש שמטיף – בחום, בהומור ובתבונה אנושית נדירה – לאהבה בכל רחבי ארצות הברית, חוזר בספרו לחיות ולאהוב בסדרת הרצאות שופעת אותנטיות וחן. הנושא הוא אהבת האדם, היכולת לקחת אחריות על החיים ולקלוט את השמחה והעצב שבהם מבלי לאבד את הרצון והכוח לעשות, ומעל לכול – החמימות והיופי שבקשר האמיתי בן אדם לרעהו. "צריך להתחבק", אומר בוסקאליה, בשיא הפשטות, "מפני שהחיבוק נותן כוח". באותה פשטות, שיצוקות בה חוכמה עמוקה והבנה נדירה של טבע האדם, הוא מדבר על חינוך, על הורות ועל קשר עם בן-זוג.

כל מי שמחפש גישה חדשה, פתוחה וחדורת תקווה אל החיים, איננו יכול לוותר על הפגישה המרתקת עם ליאו בוסקאליה.

"מי שצוחק מסתכן. הוא עלול להיראות כטיפש." אז מה? הטיפשים נהנים הנאות מרובות.
"מי שבוכה מסתכן. הוא עלול להיראות כרגשן." כמובן, אני רגשן. זה מוצא חן בעיני! הדמעות עוזרות.
"מי שמושיט ידו אל האחר מסתכן במעורבות" מה פירו מסתכן? אני רוצה להיות מעורב!
"מי שחושף את רגשותיו מסתכן בגילוי עצמו כפי שהוא." מלבד זה, מה יש לי לגלות?
"מי שמציג את דעותיו וחלומותיו לעיני קהל מסתכן בכך שיראו בו אדם תמים." אה, כבר הצמידו לי תארים רעים יותר.
"מי שחי מסתכן במוות." לזה אני מוכן. אל תעזו להזיל דמעה אחת, אם יוודע לכם שבוסקאליה התפוצץ באוויר או צנח ומת. הוא עשה זאת בהתלהבות.
"מי שמקווה מסתכן בייאוש, מי שמנסה מסתכן בכישלון." הרי מוכרחים להסתכן, מפני שהסכנה הגדולה ביותר בחיים היא הסכנה להגיע לאי-סיכון כלשהו. מי שאינו מסכן דבר אינו עושה דבר, אין לו כלום. הוא לא-כלום והוא אינו מגיע לדבר כלשהו. הוא אולי נמנע מסבל ומצער, אולם הוא פשוט אינו יכול ללמוד ולהרגיש, להשתנות ולגדול, לאהוב ולחיות. בהיותו כבול לוודאות שלו, הוא עבד. הוא ויתר על חירותו. בן-חורין הוא רק מי שמוכן לסכן. נסו ותראו מה יקרה.