תמונות ילדות קסומות מאחת משכונותיה הפיוטיות של ירושלים. דמויות חסד, מנהגים, אורחות חיים אציליים, והכל מבעד לעיניו ולכתיבתו החמה והאוהבת של יוסי בנאי, שהעמיד כאן לשכונתו, מבעד לעיניו של ילד, נר רועד של נשמה, או כדרך שהכתוב מעיד על עצמו: "לכל מקום שאני הולך, הוא הולך איתי, הילד הקטן שבי". וכך, מחזיק בידו של אותו ילד, זוכה הקורא למסע ילדות מופלא.


הספר כשאמא שלי הייתה מלכה יצא לראשונה בשנת 1996, ספר צנוע וקטן ובו השירים הנפלאים של יוסי בנאי על ילדותו בירושלים. היום השירים רואים אור מחדש בליווי איורים שצייר יאיר גרבוז. הרעיון ליצירה המשותפת היה של יוסי בנאי, כפי שמתאר יאיר גרבוז בפתיחה לספר:

" ´צריך, זאת אומרת כדאי, ככה אני חושב, לעשות פעם, משהו, ביחד... אתה ואני... לדבר... אני אכתוב או אתה תכתוב, אני אצייר או שאתה תצייר... נדבר כשנחזור לתל אביב... כלומר, אם תרצה, לאט לאט... נעשה משהו´ – כך נפרד ממני יוסי בנאי ויצא מבית הקפה כשפניו לבית קפה אחר. אחרי כמה צעדים הוא הסתובב והוסיף: ´זה לא חייב להיות תיאטרון, אתה יודע, זה יכול להיות ספר, אתה ואני... או בלעדי... אולי בלי שנינו, נראה... הרי עד שלא רואים לא יודעים.´
שנים חלפו מאותו הרגע בפריז, אבל עבודה משותפת לא באה לעולם. לפני פחות משנה נפגשנו לקפה של בוקר שישי ושם, באותו הטון הישן נושן, הוא אמר: ´הגיע הזמן שנעשה משהו ביחד.´ הפעם הציע הצעה קונקרטית להוציא מחדש את הספר ´כשאמא שלי היתה מלכה´ בליווי ציורים שלי שייעשו במיוחד לכך. הוא לא ביקש לא לוקאליות ולא ´אותנטיות´ ירושלמית, אלא מפגש בין שני יוצרים. חשבתי שעלי להתוות לעצמי ראשי פרקים למסע פרטי משלי שיתנהל במקביל למסעו של יוסי בנאי, ושגם עלי ´לחזור אל סמטאות ילדותי, אל הצבעים והקולות´. "