דורה ולוקה לא התראו במשך שש-עשרה שנים. מאז שנפגשו בגן הילדים כינו אותם ה"בלתי נפרדים": הם בילו יחד כילדים ימי קיץ יפהפיים בחוף הסלעי של כפר הדייגים הקרואטי הקטן שגדלו בו - עד שדורה עברה לצרפת עם הוריה ולוקה נשאר בכפר לבדו.

בשנות העשרים שלהם נפגשים שוב דורה ולוקה באופן מפתיע בפריז: דורה, שהגשימה את חלומה והייתה לשחקנית תיאטרון, מצטרפת לחברים ומגיעה לפתיחת תערוכה. לוקה הוא האמן. ומיד מתברר להם: הם פשוט שייכים זה לזה.

אבל לחיים יש תכניות אחרות עבורם.

כל יום, כל שעה הוא מאותם סיפורי אהבה יוצאי דופן, נטולי זמן ועכשוויים בעת ובעונה אחת. סיפורם של שני אנשים החולקים אותו גורל הפכפך שנחרץ להפריד ביניהם.

כל יום, כל שעה הוא רומן אהבה, כמו שרומן אהבה צריך להיות- בעל כוח משיכה רגשי עז, מסופר בצורה פיוטית וסוחפת. הספר נמכר לעשרים מדינות עוד לפני צאתו לאור בגרמניה.

 

נטשה דראגניץ' נולדה ב-1965 בספליט, קרואטיה. מאז 1994 היא חיה בארלנגן ועובדת בתחום השפות הזרות והספרות.

כל יום כל שעה היה במקור סיפור קצר, אבל נטשה הרגישה שהיא רוצה להכיר יותר את הדמויות ואת חייהן. גיבורי הספר הכירו בילדותם ונפגשו שוב לאחר שנים, ואז ההיכרות ביניהם הפכה לרומנטית. חקירת המעבר הזה בין שני סוגים של מערכות יחסים והמטען שהיכרות רבת-שנים נושאת איתה – ריתקה את נטשה.

בנוסף חשוב לה להגיש שקרואטיה היא גיבורה של הרומן לא פחות משני גיבוריו האנושיים. צורת הרומן – חלוקה לפסקאות, רווחים גדולים בין הפסקאות והחלוקה לפרקים וסדרם: הספר מתחיל בפרק 40, ומשם עובר לפרק 1, מדלג מפרק 39 ל-41 ומסתיים בו - חלוקה זו נוצרה אינטואיטיבית בד בבד עם התפתחות התוכן.

כשכבר חשבה על רומן, היה לה ברור איך הוא יהיה בנוי: כך שסיפור האהבה של הגיבורים יסופר באופן המדויק וההולם ביותר להם כבני אדם. לכן היא היתה מעורבת בתהליך התרגום והתעקשה שהחלוקה לפסקאות, הרווחים ביניהן ומשפטים הקצרים יישמרו. במהלך הכתיבה היה לה חשוב מאוד להתמקד בשתי הדמויות הראשיות, ולכן הרומן כתוב כפי שהוא כתוב.