"ירושלים הוא ספר גדול. המשתייך לספרות המערב בגדולתה. אין לגונסאלו טווארש זכות לכתוב היטב כל כך בעודו בסך הכל בן 35: מתחשק לי להכות בו!"
ז´וזה סאראמאגו, מתוך נאומו בהענקת פרס סאראמאגו לספר, 2005

בוקר אחד בסוף חודש מאי, בין שלוש לשש בבוקר, קבוצה של גברים ונשים בודדים ממתינים לחבור יחד, כמו גורמים במשוואה: ארנסט שפנגלר עומד להשליך את עצמו מחלון ביתו; מיליה, חולה סופנית הסובלת מכאבי-תופת, יוצאת לחפש כנסייה; הינרק אובסט, שילדי השכונה תמיד אמרו לו שהוא נראה כמו רוצח, פוסע ברחובות שבכיסו אקדח טעון. הדמויות האלה המונעות בד בבד מציירות עולם של אלימות, חרדה, כאב ואי-ודאות, עולה שבו טבע האדם עצמו וכן המנגנונים הקובעים את מעשיו, את בדיונותיו ואת יסודות דמיונו נחשפים עירום ועריה.
ירושלים הוא רומן פורץ דרך המשרטט באופן הומוריסטי מצמרר ואפל את שלל האפשרויות והגבולות של ההוויה האנושית בראשית המאה ה-21.