השם נפתח בתגלית מסעירה: השירה המקראית הקדומה מכילה תבניות סודיות בעלות משמעות מיסטית-דתית, שהן גימטרייה של השם המפורש - "יהו-ה". ממצא דרמטי זה סולל את הדרך לפענוח הצופן המספרי של הטקסט העתיק ביותר בתנ"ך, פרק ס"ח בספר תהלים, שבו טמון המפתח להבנת אחד האירועים המכוננים בתולדות עם ישראל . 

 

המזמור המסתורי מתאר את ניצחונם של ראשוני הישראלים שחיו ברמת הגולן על צבאו של פרעה מרנפתח לפני כ-3,000 שנה. הניצחון בקרב הזה, שהתחולל בקרבת ימת החולה ולא ב"ים סוף", כפי שהורגלנו לחשוב, הוא ככל הנראה הגרעין שממנו התפתח סיפור יציאת מצרים. מיצירה זו גם מתברר כי האמונה באל אחד לא נוצרה מתוך קנאות דתית שהביאה לדחייתם וביטולם של האלים האחרים, אלא מתוך גישה פלורליסטית שהכירה בתקפותם של אלוהי העמים ומיזגה אותם לכלל ישות אחת הקרויה בשם "אלוהים". 

 

השם הוא מסע טקסטואלי-גיאוגרפי מרתק אל לב האמונה הישראלית, המציע פרשנות מרעישה לסיפור השעבוד למצרים ולטביעת מרכבות פרעה, ובתוך כך חושף את האופן שבו התעצב הזיכרון ההיסטורי הקולקטיבי של הנדודים במדבר בדרך לארץ כנען. 

 

 

מתוך הביקורות על מאין באנו:

"...מדובר במקצוען. אני חושב שהוא איש אמיץ. זהו ספר שיושב על תשתית מאוד עמוקה של ידע, של קריאה ושל עיון... ספר שיכול לחולל רעידת אדמה בנפשו של איש צעיר."

הרב בני לאו

 

"קריא, קולח... קנוהל הוא מהפכן... הדרמה מסתתרת בכתיבה שלו... [הוא] עובד כבלש. מלאכתו היא מלאכת תצרף עדינה."

חגי דגן, מוסף ספרים, "הארץ"