לַחֲמוּ טַל יֵשׁ הֲמוֹן תַּלְתַּלִּים - חַיְכָנִיִּ ים, שׁוֹבָבִים, קוֹפְצָנִיִּ ים. נָכוֹן שֶׁזֶּה מַקְסִים? תָּלוּי אֶת מִי שׁוֹאֲלִים... בְּעֵינֵי חֲמוּ טַל זֶה אָיֹם וְנוֹרָא! הִיא מְנַסָּה לְהִפָּטֵר מֵהַתַּלְתַּל��ִים בִּדְרָכִים שׁוֹנוֹת וּ מְשֻׁנּוֹת - לְלֹא הַצְלָחָה. וְאָז, יוֹם אֶחָד, חֲמוּ טַל נִבְחֶרֶת לִהְיוֹת אִמָּא־שַׁבָּת בַּגַּן! עִם תַּלְתַּלִּים? לֹא בָּא בְּחֶשְׁבּוֹן! וְאוּלַי, בְּעֶצֶם, כֵּן?