כאשר וינסנט ואן גוך איבד עצמו לדעת בשנת 1890 והוא בן 37 שנה בלבד, הספיק להוציא מתחת ידיו יותר מ-800 ציורי שמן הנחשבים היום ליצירות מופת. אך בחייו, חיי עוני מרוד, הצליח למכור תמונה אחת בלבד ואף זאת בזכות נדיבות לבו ועזרתו הבלתי פוסקת של אחיו תיאו.
את פרשת חייו של ואן גוך נוהגים לחלק לשתי תקופות: השנים שמ - 1873 ועד 1885 בהן נאבק על מנת לגלות את הדרך לביטוי עצמו תוך התנסויות חוזרות ונשנות, כשלונות תכופים ושינויי כיוון.
והשנים שמ- 1886 ועד 1890 שמאופיינות בהתמסרות מוחלטת למעשה היצירה, בהתפתחות מהירה ובסדרה של משברים נפשיים הנמשכת עד ליום מותו.
פרשת חייו הדרמטיים של ואן גוך ובמידה מסוימת יצירתו האמנותית הפכו לנחלת הכלל לא מעט בזכות ספרו של אירווינג סטון, התאווה לחיים.
זהו סיפור מרגש על נפתולי חייו של אמן-גאון, על אמונתו בעצמו, על מאבקו בעצמו ובסביבתו החברתית, על חפוש אחר משמעות עמוקה ועל הגשמה עצמית. אירווינג סטון, סופר אמריקני ממוצא יהודי, נודע בזכות הביוגרפיות שכתב על אמנים דגולים ובהם מיכאלאנג´לו וקאמיל פיסארו.