באחת־עשרה השנים שבהן הוא חי לבדו על ההר שלו בניו אינגלנד, צוקרמן לא היה אלא אדם כותב: בלי תקשורת, בלי איומי טרור, בלי נשים, בלי שום מטלות מלבד עבודת הכתיבה והנשיאה בעול הזִקנה. כאשר הוא הולך ברחובות ניו יורק אחרי שנות היעדרות כה רבות, הוא יוצר במהירות שלוש מערכות יחסים המקעקעות את