הפוליגמיסט הבודד נכתב ברוח הסאגה המשפחתית האמריקאית, מתרחש בשנות ה-70 של המאה ה-20. גולדן ריצ'רד – בעלן של 4 נשים ואביהם של 28 ילדים – עובר את משבר גיל העמידה: העסק שלו מתפרק, המשפחה שלו עסוקה בריבים, ימי האבל על הצעירה ועל תינוק שנולד מת הסתיימו, והוא לא מסוגל כבר להכיל עוד עצב בחייו. הקשיים, הלחץ והאבל הכבד מובילים אותו לניהול רומן שמסבך כליל את כל חייו ומשפיע גם על חייהם של כל שאר בני משפחתו, כך שמרקם התא משפחתי חייב להשתנות בהתאם. הקורא מגיע למסקנה שלאהבה יש יכולת להכיל את כולם, ושאם נותנים לאחד לא לוקחים מאחר, ושללב יש נפח אינסופי שיכול להכיל את כל מי שנכנס, כמו בית עם חלונות ודלתות פתוחים לרווחה וכמו הלב של אלוהים.
"פורטרט אירוני וסימפטי של משפחה לא מתפקדת באופן מרהיב." הניו יורקר
"רומן שאתם פשוט מוכרחים לקרוא… יגרום לכם לפרוץ בצחוק או בבכי, בהפרש דפים ספורים." אנטרטיינמט ויקלי
"נועז, מצחיק לעתים קרובות, בוטה ואמפתי." וושינגטון פוסט