"אילו יכולתי לספר לכם רק דבר אחד על חיי, זה היה הדבר: כשהייתי בן שבע, הדוור דרס לי את הראש. כמקובל באירועים מכוננים, שום דבר אחר לא מתקרב לזה."

במילים אלה תובע אדגר מינט, אפאצ´י-למחצה ויתום ברובו, את תשומת לבנו הבלתי מעורערת. לאורך ספרו מרומם הרוח במידה בלתי נלאית אדגר שורד לא רק את התאונה הביזארית הזאת, אלא גם גיהינום של פנימייה ליתומים אינדיאנים, משפחת אומנה מורמונית מלאת כוונות טובות אך לא מתפקדת והתפכחות מרוב האשליות שאמורות להפוך את החיים לנסבלים.

מה שנותר קבוע הוא טוב לבו המולד של אדגר, אמונתו בכוחה הגואל של השפה ונחישותו למצוא את האיש שכמעט הרג אותו - ולמחול לו.

בריידי אודול נולד וגדל בחבל האינדיאני של צפון-מזרח אריזונה ומלמד ספרות וכתיבה באוניברסיטת סאת´רן, אילינוי. הנסים של אדגר מינט נבחר לספר השנה של "לוס אנג'לס טיימס", "אנטריטיינמנט ויקלי", "פבלישרס ויקלי", "ניוזוויק" ו"אוסטין קרוניקל".

"מתברר שאודול קיבל את השראתו לדמות הראשית מסיפור אמיתי. ואין זה מפתיע: זהו אחד הרומנים הנדירים שהם כה נוגעים ללב עד שאין אפשרות לבדות אותם."

טיימס, לונדון

"אגדה מתוחכמת מתפקעת מכאב לב ומצחוק ששואבת את השראתה מדיקנס ואת נשמתה מן המערב הפרוע של אמריקה."

אל

"יש עמודים שפשוט הורסים מצחוק.. לא דומה לשום דבר אחר שקראתם."

ניוזוויק

"עצרו, נשמו עמוק, נתקו את הטלפון ואמרו לחבריכם שלא תיפגשו איתם בזמן הקרוב. אדגר מינט יחדור אל מערכת הדם שלכם ויזמין אתכם לריקוד באחד הנשפים האנושיים המצחיקים ביותר שאי-פעם הועלו על הכתב"

סנטה מוניקה מירור