גם בעידן זה של גורדי שחקים נישאים והיכלי ספורט ענקי קמרונים יש לקתדרלה של פירנצה, עם כיפת הלבנים האדומות האדירה שלה, הכוח להדהים. קוויה האלגנטיים ואצילותה מסתירים את העמל המפרך, הגאונות הטכנית והמאבקים היצריים שהושקעו ביצירתה. במשך יותר ממאה שנה אחרי התחלת בנייתה ב1296 - , נתפסה הכיפה שבה רצו פרנסי העיר, כבלתי ניתנת לביצוע בגלל גודלה העצום. כאשר הושלם האתגר האדריכלי הגדול ביותר של זמנו, בשנת 1436, כונתה הכיפה אחד מפלאי העולם. עד היום היא הכיפה הרחבה והגבוהה ביותר שאי פעם נבנתה. הספר הכיפה של ברונלסקי מגולל את הסיפור יוצא הדופן של הקמת הכיפה, מרגע היוולדה במחשבת מתכנניה ועד הקדשתה, ושוזר בו את עלילת חייו של בונה הכיפה, האדריכל המבריק וההפכפך פיליפו ברונלסקי, אשר עם תחילת העבודה הוכרז כמשוגע והוכר כגאון עם השלמתה. חייו היו תערובת של אמביציה, המצאתיות, תחרותיות ותככים - דרמה אנושית על רקע המגפות, המלחמות, המאבקים הפוליטיים והתסיסה האינטלקטואלית של פירנצה בימי הרנסנס - אותה תקופה נהדרת, שהכיפה היא אחד מסמליה הנפלאים ביותר. "רוס קינג שוזר את שלל ההרפתקות הרנסנסיות המופלאות בתוך נדבכי הלבנים של הכיפה הנבנית והולכת. ובעוד הסיפור החוגג את ניצחון הגאונות ההנדסית מתרומם מעלה מעל פני האדמה, הפרטים על השערוריות והתעלולים מתפרצים מתוך רחובות העיר ויוצרים יחד מעשייה מקסימה." דווה סובל, מחברת בתו של גליליאו הציור על העטיפה: פרט מתוך "מראה פירנצה" מאת פרנצסקו רוסלי, 1472 לערך.