הם לא התכוונו.
אבל מתישהו בין המנה הראשונה לקינוח, הם הימרו על החיים שלהם:

זהו יום הולדתה של מיה, ויואב מזמין אותה לארוחת ערב. בבית קפה. בקניון. אחר כך הוא אומר לה, בצחוק כמובן, שעכשיו, כשהיא בת ארבעים וחמש, הוא יכול להיות בטוח שלא תעזוב אותו לעולם. מיה נעלבת, קצת מתרגזת, ובלי לחשוב הרבה מציעה את ההתערבות: הם ייפרדו לשלושה חודשים כדי לבדוק מי באמת יכול למצוא מישהו אחר.
להתערבות יש רק שלושה כללים פשוטים:
1. שומרים את הכול בסוד.
2. חברים מחוץ לתחום.
3. לא מחפשים אהבה כי אהבה כבר יש.
כך, בסתיו אחד, מחליטים שני אנשים שפויים בדרך כלל, לפתוח את כלוב הזהב של הנישואים המאושרים, ולצאת אל הבלגן שבחוץ. יואב ומיה מסתערים על החופש להתנסות בדברים חדשים, ובמשך כמה שבועות מממשים תשוקות שכבר הספיקו לשכוח ושוברים את הכללים אחד אחרי השני – וגם זה את לבו של זה.

כמו בספריה הקודמים, גם הפעם אורנה לנדאו הופכת את חומרי היום יום לספרות:
ההתערבות עוסק במאבקי הכוחות בין גברים לנשים בתוך הנישואים ומחוץ להם, באובדן התשוקה בחיי נישואים ובדרכים אפשריות להחזיר אותה וביכולת ובאפשרות לממש פנטזיות – מיניות ואחרות. ההתערבות מעלה דילמות אמיתיות מחיי נישואים, ברומן קריא להפליא.
בכך הוא עושה צעד נוסף בדרך שהחלה לנדאו ברב-המכר עוד אהבה אחת ודי, שמתאר את הפרדוקס של נשים שלכאורה יש להן הכל: ארבע אימהות צעירות מלב הבורגנות התל אביבית המנסות להבין למה למרות שיש להן בעל, קריירה, השכלה, הכנסה סבירה וילדים הן לא "חיות באושר ועושר".
ספרה השני של לנדאו, בזה הבית הוא רומן אמיץ המבטא זעקת עזרה וכתב אישום של האימהוּת המודרנית. אורנה בוחנת את המשפחה הישראלית הנורמטיבית, בלי פחד וללא משוא פנים, ומפרקת אותה למרכיביה.
מלבד שלושת הרומנים למבוגרים פירסמה לנדאו גם רומן לבני הנעורים ושני ספרי ילדים, שגם הם עוסקים במשפחות.
ההתערבות עתיד לראות אור בקרוב גם בגרמניה ובארצות הברית

מעט על אורנה לנדאו: היא ראש מדור הספרות המתורגמת בהוצאת כנרת-זמורה-דביר, לשעבר עיתונאית ב"הארץ" ומבקרת הטלוויזיה של "ידיעות אחרונות", היא ניהלה את בית דניאל והקהילה הרפורמית של תל אביב. לאורנה ארבעה ילדים (כולם מופיעים בספרי הילדים שלה, "נמרת" ו"תינוקות לא קונים בסופר" בכינוייהם האמיתיים).