טוֹצ'טלי רוצה להיות סמוראי, הוא מתעניין מאוד בגיליוטינות, ויכול להיות שהיה שמח להכיר יותר מארבעה-עשר אנשים. אבל טוצ'טלי בן השבע הוא בנו של סוחר סמים מקסיקני.

אי לכך הוא גדל באחוזה מבודדת, מוקף שומרי ראש, שותף מלא (או כך לפחות הוא חושב) בכנופיית הגברים הקשוחים שהופכים אנשים לגופות מבלי להניד עפעף. הוא אינו בוכה גם על אמו, שהפכה בשלב מסוים לגופה, הוא גבר, וגברים לא בוכים לעולם.

בחצר ביתו של טוֹצ'טלי יש כלוב ובו טיגריס (המטפל לפעמים בגופות), אבל טוֹצ'טלי חפץ בבעל חיים חדש לגן החיות הפרטי שלו: היפופוטם גמדי מליבריה. הוא גם יודע שיקבל היפופוטם כזה, כי אביו הכול-יכול לא ייתן לשום דבר לעמוד בדרכו.

 

ביקורות מחו"ל: 

 

"קטן אך מעוצב בשלמות ומרענן כל כך... מצחיק, משכנע, אכזרי - חתיכת אגרוף בבטן!" דיילי טלגרף, ספר השנה

 

"ויילובוס יצר עולם חצי מושחת חצי חף מפשע, עם מגע טרגי-קומי מבריק." דיילי מייל