הסופרת תלמה אדמון טיפחה מנﬠוריה כמיהה ﬠמוקה לנופי אירופה, אבל לא הﬠזה לﬠלות ﬠל מטוס. משגברה ﬠל הפחד לאחר שנים רבות, הגיﬠה אל מחוז חפצה, ומאז שבה וחזרה אליו. בﬠשר ארצות ביקרה, ובכולן התﬠקשה להגיﬠ אל מקומות שבהם מיטיבים לשמוﬠ את הטכע, את האדם היחיד, את לחישת הﬠבר.

באוויר הרגﬠ האירופי המתואר כאן חשים תמיד את הספרות. בוקר ראשון באירופה הוא מסﬠ שבﬠקבות מסﬠ. התבוננות הכותבת במראות שנקלטו במצלמה מﬠירה את החוויה מתנומת הדו-ממד. מכאן יתחילו המילים לפרוש את הזמן שנשמר, ויתרקם שיח בין המילה לתצלום, הקורא מוזמן להשתתף ברגﬠ האינטימי הנדיר הזה.