בית מאיה, אחת היצירות המרשימות ביותר של הסיפורת האירופית במאה התשע-עשרה ותרגום ראשון של רומן מאת אֵסָה דֶה קֶיְרוֹשׁ לעברית, הוא אחד מנכסי צאן ברזל של הספרות הפורטוגלית, ואינו נופל במאומה מיצירות מופת אוניברסליות שהעניקו לאנושות באותה מאה סופרים כגון בלזק, דיקנס, טולסטויופלובר.
הרומן רחב היריעה, שהתפרסם בשנת 1888 ומהווה את אחד ההישגים הספרותיים המובהקים בכל הדורות, הוא סאגה רבת עוצמה ועתירת השראה, שכותבה מגולל בכישרון ובהומור את קורותיה של משפחת אצולה היורדת מגדולתה.
במרכזו ניצבקַרְלוּשׁ דָה מאיה,הרופא יפה התואר,שריד אחרון לאחת מן המשפחות העשירות והידועות ביותר בליסבון. קרלוש הוא צעיר סקרן,עתיר רעיונות חדשניים ומודעות חברתית, ועם זאת נראה כי האמנות, הספרות וחיי החברה הסוערים של ליסבון קוסמים לו יותר מן הרפואה וחיי המעשה.לפיכך הוא מרבה לבלות עם חברו הטוב אֵגָה בתיאטרון, בנשפים, בקריאת ספרות ובפרשיות אהבים. הוא מנהל אורח חיים ראוותני, פזרני ונהנתני, עד שיום אחד, בפסעו באחד מרחובותיה של ליסבון, הוא מבחין באישה בעלת יופי אלוהי. כאשר הוא מצליח להתוודעלמריה אֵדוּאַרְדָה היפיפייה, מתברר כי המשיכה בין השניים הדדית ועמוקה. ואולם, ידו ההפכפכה של הגורל חושפת סודות אפלים מן העבר שאינם מאפשרים לאושרם להיות בר קיימא.
מבעד לקורותיהם של שלושה דורות במשפחת מאיה, מאפשר הרומן לקוראיו לעקוב אחרי כשבעים שנים מרתקות בדברי ימיה של פורטוגל.תיאור חיי המותרות בחברה הגבוהה של ליסבון בשלהי המאה התשע-עשרה מבטאאת התפוררותה המוסרית של החברה הפורטוגלית,ומשתקף לא רק ממלכה נחשלת שהיתה בעבר הלא-רחוק אימפריה עולמית, וכעת היאמדינה מתרוששת בפאתי מערב, אלא גם חברה מסורתית המוותרת בקלות דעת על מורשתה, ומתרוקנת בהדרגה מרוב ערכיה הרוחניים.

ז'וּזֶה מָרִיָּה אֵסָה דֶה קֶיְרוֹשׁ נולד בפורטוגל ב-1845 ומת בצרפת ב-1900. רבות מיצירותיו ראו אור רק אחרי מותו,ודֶה קֶיְרוֹשׁ הטביע את חותמו על הספרות הפורטוגלית גם במאה העשרים.
דֶה קֶיְרוֹשׁ למד משפטים באוניברסיטת קוּאִימְבְּרָה בליסבון, ובחוגי הספרות התוססים של העיר הזדמן לו להתוודע לאורח החיים הבוהמיולרוח החתרנית ששררה בקרב רבים ממשכילי אותה תקופה. בתום לימודיו עבד כעיתונאי וכעורך, ולאחר מכן שרת כדיפלומט במשרד החוץ הפורטוגלי. הוא חי יותר ממחצית מחייו מחוץ לגבולות מולדתו.
דֶה קֶיְרוֹשׁ הרבה לכתוב ולערוך כתבי עת ספרותיים. בסך הכול כתב עשרים ושמונה יצירות ספרותיות, כמחציתן רומנים, ומקצתן ראו אור במהדורות רבות. אחדים מספריו תורגמו לכעשרים שפות, וכיום הוא נחשב ללא עוררין לאחד מגדולי סופריה של פורטוגל במאה התשע-עשרה.