בסיפורים שקובצו בספר חשוב ונפלא זה של סימון דה בובואר משנת 1967 נקלעות שלוש נשים למשבר בחייהן: הן מוותרות על עצמאותן ועל עצמיותן, נתלות בבעליהן ובילדיהן תלות נפשית וכלכלית, ולבסוף נבגדות, נעזבות ונאלצות להתמודד עם הזקנה הממשמשת ובאה.

במונולוגים רוויי רגישות ורגשות מפליאה דה בובואר לתאר אכזבה, ייאוש והשלמה, ובתוך כך אינה זונחת לרגע את השקפת עולמה: סיפוריה, המתארים את האישה כקורבן נסיבות החיים וקשרי הנישואים, הם תמיד גם זעקת אזהרה התקפה כעבור חצי מאה וקוראת לאישה לקחת את גורלה בידיה.