סופר כושל שנקלע למשבר גירושין לאחר שאשתו בגדה בו עם העורך שלו; אשת זוהר לשעבר, שראתה לפני שנים רבות (מאוד) ימים יפים יותר; סופר יידיש מתחיל, שהתאבד בנהר בפולין בשל אהבה נכזבת ועכשיו חוזר אלינו כשד בעל יצרים אנושיים מאוד; ושוליית סופרים שמתעד את מעלליה של החבורה הצבעונית הזאת.

אלה הדמויות המרכזיות המאכלסות את ארבע ארצות, הרומן החדש של מתן חרמוני, שהוא, כמו קודמו, "היברו פבלישיניג קומפני" - שזכה לשבחי הביקורת והיה לרב-מכר - עתיר דמיון, משעשע וסקסי.

חרמוני, כמו מנדלי מוכר ספרים בשעתו, מעמיד במרכז היצירה את האדם, ובפרט את האמן, כיצור כלכלי-גשמי. בתוך כך נוצר מתח טרגי-קומי מבריק בין הרוח ה"גבוהה" לצרכים הגופניים ה"נמוכים".

זירת הפעולה של הרומן היא תל אביב של ימינו, אך זו, מתברר, אינה שונה בהרבה מהעיירה היהודית של מזרח אירופה, שממנה ניסינו להימלט וחרמוני מחזיר אותנו אליה בחינניות כובשת. בארבע ארצות חרמוני ממשיך את המסע אל שורשי הספרות היהודית המודרנית תוך שהוא משכלל את הסגנון הספרותי החכם- ממזרי שלו. זהו ספר מצחיק, עוקצני וחודר אל הלב.

מתן חרמוני (נולד ב-25 באוקטובר 1969) הוא סופר וחוקר ספרות ישראלי. נולד בקיבוץ דורות וגדל בבאר שבע ובעומר. ב-1995 עבר לתל אביב. מלמד ספרות עברית וספרות יידיש באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ונמנה עם סגל המחלקה לספרות, ללשון ולאמנויות של האוניברסיטה הפתוחה.‏