סיפור מכושף בכפר בסרדיניה.

 

אקבדורה בעגה סֶרדית-ספרדית היא "מי שמביאה את הקץ". 

מקור המונח אקבדורה הוא בתרבות העממית בסרדיניה. בספר של מיקלה מורג'יה האֵם המאמצת של גיבורת הרומן היא אקבדורה: 

היא מתבקשת על ידי משפחות בכפר לבוא ולסיים את חייהם של גוססים או עייפים מהחיים שלא מצליחים "להשתחרר מהחיים", 

היא היא האם האחרונה. בסרדינייה מספרים על הימצאותן של אקבדורות עד שנות ה-50 של המאה ה-20. 

 

מוטיב עממי נוסף בספר הוא ילדי נשמה (Fillus de anima‏ - בניגוד לילדים ביולוגיים), אלה ילדים (לרוב ילדות) ממשפחות עניות שאין להן די כסף לגדל אותם, והבת הקטנה נמסרת אפוא לאלמנות ערירות. הבת המאומצת "נקנית" על ידי אלמנה שתוריש לה בבוא יומה את כל רכושה אך גם סומכת על כך שהבת תטפל בה בערוב ימיה.

 

גיבורת אקבדורה היא ילדת נשמה כזו גדלה לשתי אמהות. מיקלה מורג'יה מקדישה את הספר: "לאמא שלי, לשתיהן" 

בראיונות איתה היא לא מפרשת את ההקדשה הזו.

 

סרדיניה של שנות החמישים היא עולם של פעם עם חוקים ואיסורים משלו, רווי אמונות וטעמים, מנהגים ויצרים והסכמות שבשתיקה. גבעות כפריות וחומות אבני בזלת, עצי תאנה ולימון בשמש ים תיכונית, עוגיות שקדים מבושמות וחלת כלולות מעוטרת הם תפאורה לסיפורן של ילדת נשמה ואימה המאמצת האקבדורה - סיפור עדין ועוצמתי, אפל ומואר, המסעיר את הלב ומעורר אותה התעלוּת השמורה למפגשים עם יצירת אמנות. 

 

אקבדורה ראה אור בשנת 2009, נמכר עד כה ביותר מ-300,000 עותקים באיטליה בלבד, וזיכה את המחברת בשבעה פרסים, בהם פרס Dessi‏, פרס SuperMondello‏ ופרס Campiello‏ היוקרתיים.

 

מיקלה מורג'יה נולדה ב-1972 בסרדיניה. בעברה היתה טלפנית, פקידה ושוערת לילה. כיום היא היא בלוגרית פופולארית ופעילה מאוד ברשתות חברתיות. ספרה הראשון ("העולם חייב לדעת", 2006) - סאטירה על ניצול כלכלי של עובדים, בעקבות עבודתה בטלמרקטינג של "קירבי" - עובד למחזה ושימש מקור השראה לסרט. למרות חינוכה הדתי ב-2011 פירסמה את הרומן "אווה מרי, והכנסייה המציאה את האישה" שזכה להצלחה אך גם לביקורת מצד הוותיקן. אהבתה לסרדיניה דחפה אותה לפרסם גם את "מסע בסרדיניה", מדריך טיולים למקומות הפחות מוכרים של סרדיניה.