ארנסט הוא נער צרפתי לכל דבר, גם הוריו אשר היגרו לפריז לפני שנים רבות תכחשים לארץ מוצאם- גרמניה.

אבל באשר ארנסט עולה לכיתה ו', הוא בחור בלימודי הגרמנית, ובכך מפעיל בלי לדעת מנגנון של רגשי אשמה וחיבוטי זהות הנעים ללא הרף סביב סוד מהעבר, עבר שאיננו די רחוק.

בגיל 14, במסגרת חילופי תלמידים, נוסע ארנסט לראשונה לגרמניה.

מולדתו השנייה מקבלת אותו בזרועות פתוחות.

אולי פתוחות מדי.

באמצעות דמות המתבגר העדין מתמודד דניס לאשו עם אחד הנושאים המהותיים ביותר בתקופתנו: עמימות הזיכרון הקולקטיבי.

מעבר לזיכרונות הטראגיים מההיסטוריה הכללית ניצבת גם המורשת המשפחתית, שאותה קשה לשכוח.