זורו הוא סיפורו של אדם שנפלט אל הרחוב. בשבילו "החיים הם יום, יום אחד בלבד, מעלות השחר ועד שקיעת השמש. סוף פסוק". מעורם של דרי הרחוב נודפת הצחנה של כל מה שאין להם, אבל גם של כל מה שחסר לנו, כי מי מאיתנו לא השתוקק פעם לצנוח כמו מריונטה באמצע הרחוב, ולשמוט את הראש על דופן של קיר, ולתת לנהר להמשיך בלעדינו במסלולו הכביר, התובעני. להיחלץ מהזרם בלום. פיסה דוממת של רקמה אנושית על רצפת האנושות. "אמבט האבץ" הוא סיפור אהבתה של הגיבורה לסבתא שלה, אישה גדולה מן החיים השוכבת מתה כעת ופניה אל האין, שחיתוך פיה המריר חתום לתמיד. "אני יורדת מהמיטה ומגיעה לחצר. אני צועדת בשדות, במקום שבו השמש שקעה כשהייתי ילדה. תודה לך, סבתא, שהזמנת אותי לריקוד הוואלס המקוטע הזה. ואלס החיים שממנו ניבטים כל בני המשפחה, כל סיבוב פנים חדשות. שתי נובלות נוקבות ומכמירות לב מאת מרגרט מצאנטיני, מחברת רב-המכר "אל תזוזי" שזכה בפרס סטארגה היוקרתי ב-2002 ונמכר עד כה ביותר ממיליון עותקים (ראה אור בהוצאת כנרת, זמורה-ביתן).