הדחף "למדוד" בני אדם, לסווגם ולדרגם הוא מן הדחפים העזים המקננים בנו.
כך היה מאז ומתמיד, וגם בימינו אלה, ימי מלוך המספרים.
המדע הוא מעשה חברתי, בדומה לכל פעילות אנושית אחרת.
המספרים שיוצר המדע משקפים את התרבות שמסביבו וגם את המשפטים הקדומים הלא מודעים של המדענים עצמם.

ה"מדע" העליון של המדידה האנושית במאה ה-19 היה הקרנומטריה – מדידת גולגלות.
ממדי ראשך הם שקבעו את ערכך.
הקרנומטריה קרסה תחתיה מפני שהמדידות לא עלו בקנה אחד עם הציפיות – התברר למשל, שנפח הגולגולת של מקצת בני הגזע השחור גדול מאוד.

אז כבר המתינו מעבר לדלת המבחנים של מנת המשכל שתפסו את האינטיליגציה שישות הניתנת לכימות במספר אחד ויחיד לכל פרט, היא מנת המשכל (iq) .

דרך זו של מדידת אינטיליגנציה נתנה אותותיה בכולנו.
נעשה שימוש במספרים הללו כדי לדרג את בני האדם בסדרה אחת ויחידה של ערך – תמיד כדי להצדיק דיכוי ואפליה של קבוצות (גזעים, מעמדות, מינים) בשל היותן כביכול נחותות מטבע בריאתן.

מדובר בתורת גבולות המבשרת כי מקור ההבדלים בין בני האדם מצוי במורשת גנטית, כי הביולוגיה חורצת גורלות.

הספר המבריק והחשוב הזה מגולל את קורותיה של תורה זו, שב ומנתח את הנתונים המצויים ביסודה וחושף בכך את המום הפטאלי שלה.
גולד כתב ספר שהוא אבן דרך, ספר המאשר אחת ולתמיד את גדולתו ואת ריבוי פניו של הקיום האנושי. בקצרנ, הספר הזה מלמד שאין מידה לאדם.

סטיבן ג'יי גולד נולד ב 1941. הוא פרופסור לגאולוגיה, לזיאולוגיה ולהיסטוריה של המדעים באוניברסיטת הרוורד ונשיא החברה לחקר האבולוציה. זכה בפרסים מדעיים וספרותיים רבים.
בדביר ראה אור ספרו בוהן הפנדה וזכה להצלחה רבה.