"פעם הייתי בן אדם. כך אומרים לי."

ככל שזיכרונו מגיע, הלך חיה על ארבע - תוצאה הרת האסון של מה שקרה ב"לילה ההוא", כשחברת כימיקלים אמריקאית גרמה לאפוקליפסה בשכונת המצוקה שלו. כעת הוא חי מן היד אל הפה עם כלבתו ג´ארה ונזירה זקנה מטורפת ששמה מא פראנסי, ומעביר את לילותיו בפנטוז על נישה, בתו של מוזיקאי מקומי, ובתהייה איך זה לשכב עם אישה. כשרופאה אמריקאית צעירה באה לעיר כדי לפתוח מרפאה לתושבים הסובלים, צולל חיה לתוך סבך של תככים, מזימות ותחבולות במטרה נחושה להטות את האירועים לתועלתו האישית.
דיווחו של חיה, שובה לב בכנותו, מבדר ונטול כל רחבים עצמיים, מאיר את דרכנו אל לב הודו העכשווית ולתוך עולמו האפל בהבזקים של חדווה צרופה - מן העמוד הראשון וכל הדרך עד לסיומו הנפיץ של הסיפור.

אינדרה סינהא נולד בהודו, וילדותו עברה עליו בבומביי ובהרי הגאטים המערביים. על ספרו זה אמר: "הדרך היחידה להתמודד עם טרגדיה היא לצחוק עליה."

"דרמה אתית מופלאה בכנותה, שבמרכזה דמותו של חיה המעניק לה את קולו האותנטי הכובש."
גארדיאן

"סיפור לירי המשרטט אמיתות אוניברסליות בדבר סבלם של בני האדם ויכולתם לקום ולעמוד שוב על רגליהם."
דיילי טלגרף