אשכול נבו
שם הסופר: אשכול נבו
רקע / ביוגרפיה:
אשכול נבו יליד 1971, נולד בירושלים, וגדל בערים שונות במהלך חייו, ביניהן, דטרויט (ארצות הברית), חיפה וחולון. למד בחיפה בתיכון "הריאלי" ושירת כקצין מודיעין בצה"ל. נבו למד את לימודיו האקדמיים באוניברסיטת תל אביב בחוג לפסיכולוגיה, ובאוניברסיטת בן גוריון הוא למד כתיבה יוצרת. אשכול נבו עבד כקופירייטר במשך שנים במספר משרדי פרסום שונים, ולאחר מכן החליט להתמקד בכתיבה ספרותית. בשנת 2014 הקים ביפו את בית הספר לכתיבה "סדנאות הבית" עם המשוררת אורית גידלי. (מצורף לינק לאתר: https://sadnaothabait.co.il/about_eshkol_navo/ ). כמו כן הוא מרצה לכתיבה יצירתית לסטודנטים במספר מרכזים אקדמיים בארץ, ביניהם אוניברסיטת תל אביב ובית הספר סם שפיגל לקולנוע.
אשכול נבו הוא אחד הסופרים המוערכים והאהובים בישראל. ספריו תורגמו ל־14 שפות, נמכרו ביותר ממיליון עותקים ברחבי העולם וזכו בפרסים ספרותיים בארץ ובחו"ל. ב"ניו יורק טיימס" תיארו את כתיבתו כ"מהפנטת", ה"קוריירה דה לה סרה" קבע שהוא אחד הסופרים הבולטים בדורו. הסיפור "לימונדה", המופיע בלב רעב, זכה בפרס או הנרי בארצות הברית בשנת 2022.
סגנון כתיבה / ז'אנר:
אשכול נבו הוציא לאור מספר ספרים למבוגרים מהז'אנר פרוזה מקור, שזכו לשבחים רבים, וכן שני ספרים לילדים.
רשימת ספרים:
• "צימר בגבעתיים" (2001)
• "נפרדנו טראח: המדריך לנפרד המתחיל" (2002)
• "ארבעה בתים וגעגוע" (2004)
• "משאלה אחת ימינה" (2007)
• "אבא של עמליה נוסע לאוסטרליה" ( 2010)
• "נוילנד" (2011)
• "המקווה האחרון בסיביר" (2013)
• "שלוש קומות" (2015)
• "הריאיון האחרון" (2018)
• "גבר נכנס בפרדס" (2021)
• "מחשבה ממתינה" (2022
• "לב רעב", סיפורים (2023)
פרסים:
- "משאלה אחת ימינה" הפך מיד עם צאתו לרב-מכר וזכה בפרס הזהב ובפרס הפלטינה של התאחדות הוצאות הספרים.
- "ארבעה בתים וגעגוע", צעד יותר משנה ברשימת רבי-המכר, היה מועמד לפרס ספיר, זכה בפרס הפלטינה של התאחדות הוצאות הספרים ובפרס "ריימונד ואלייר" בצרפת ותורגם לכמה שפות.
- "הריאיון האחרון" זכה בפרס ויצ"ו באיטליה, ונכלל ברשימות הסופיות לפרס פמינה בצרפת, פרס לאטס גרינזאנו באיטליה ופרס ספר השנה היהודי בארה"ב.
- "שלוש קומות" זכה ב-EUSKADI PLATA פרס גילדת הספר של נפת גיפוסקואה בחבל הבאסקים. בפרס אוסאקדי דה פלאטה בספרד, בפרס ויצ"ו בצרפת ונכלל ברשימה הארוכה של פרס טולסטוי היוקרתי ברוסיה.
- "לימונדה" זכה בפרס או. הנרי לסיפורים קצרים
חיים אישיים:
אשכול נבו מתגורר ברעננה יחד עם משפחתו, נשוי לענת, ואב לשלוש בנות. הוא בנם של פרופסור ברוך נבו – נשיא מכללת צפת, ופרופסור עפרה נבו-אשכול. אשכול, הוא נכדו של ראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל, לוי אשכול, והוא קרוי על שמו.
יצירות נוספות:
בשנת 2011 כתב אשכול נבו שני שירים ללהקת "סינרגיה" – "חתום באש" ו"אחכה לך". אחד השירים שכתב יצא בפברואר באותו השנה לתחנות רדיו.
בשנת 2012 הספר "משאלה אחת ימינה" הומחז על ידי דפנה אנגל-מחרז והוצג בתיאטרון בית לסין. דפנה המחיזה סיפור נוסף שכתב אשכול נבו מתוך ספרו "שלוש קומות"– שנקרא "הקומה השלישית", בשנת 2017. באותה השנה הועלה המחזה "ספיניניג" בתיאטרון הבימה, שנכתב בהשראת אותו הספר "שלוש קומות" על ידי אשכול נבו, הורביץ לוז ואמנון וולף.
"אצבעות צהובות" בשנת 2020, הפסנתרנית והמלחינה טליה עמר ואשכול נבו יצרו במהלך הסגר הקורונה יצירה ספרותית-מוסיקלית ראשונה מסוגה – היצירה מבוססת על סיפור קצר של אשכול נבו אשר עוסק במגפה עולמית המופצת באמצעות אמפתיה. הסיפור נכתב לפני כשנה וחצי והפך אקטואלי מתמיד בחודשים האחרונים.
היצירה זמינה בחינם לכל דורש, ביו טיוב. כדי לצפות בה, לחצו כאן
ראיונות עם אשכול נבו:
|
20/05/2021 |
כאן ב' |
|
|
25/05/2021 |
כאן תרבות |
|
|
10/11/2021 |
כאן תרבות |
|
|
12/11/2021 |
כאן 11 |
|
|
24/03/2022 |
ידיעות אחרונות |
|
|
30/03/2022 |
קשת 12 |
|
|
15/04/2022 |
מקור ראשון |
|
|
09/09/2023 |
כאן ב' |
https://www.kan.org.il/player?itemId=524048&playerType=Radio |
|
10/09/2023 |
כאן תרבות |
https://omny.fm/shows/under-cover/09cf5a49-3b60-475a-8e5d-b07900c4a68d |
ביקורות על "הריאיון האחרון":
"'הראיון האחרון' הוא ספר מרתק, שמצטרף, עם הפגמים שבו, לספריו המוצלחים הקודמים של אשכול נבו." אריאל הורביץ, מקור ראשון
ביקורות על "לב רעב":
""לב רעב", אוסף הסיפורים החדש של הסופר, קולע במדויק אל הכאב, העצב, היתמות והבדידות של קוראיו. אלא שהוא מסרב לחרוג משם, וללכת ממש עם הטירוף עד הסוף. יש בכתיבה הזאת משהו נעים ומקרב וחם ואנושי, אבל יש גם מחיר להליכה על הסף" אודי בן סעדיה, walla
"מעטים הסופרים הישראלים שמותירים חותם כזה על זירת הספרות והתרבות הישראלית... המתקתקות הזאת עוטפת לפעמים ליבה מרה ואפילו רדיקלית, גם אם היא לא ניצבת במרכז הטקסט... הוא מטמין את הזרע המר, כמעט בחשאי, בתוך הדבש הניגר... מרבית הסיפורים הותירו אותי אדיש, אולי משום שקל מדי לזהות את המניפולציה הרגשית המלוטשת שמפעילה אותם. אבל אז, אחרי שהתרגלתי למקצב שיר הערש של מסחטת הדמעות, מופיע סיפור שחורג מהדוגמה. הוא מזיז את המטוטלת, חותר לקראת איזון ('החומר של דןדן', אחרי השקיעה, כמה שפחות דרמה)" עמרי הרצוג, הארץ
"מצליח לברוא עולם ומלאו גם בסיפורים קצרים." מאיה לוין, לאשה
"נבו הוא סופר מיומן מאוד, שולט בכתיבתו באופן מלא ושלם... גם במילים הוא מלהטט, כשהוא עושה בעברית כרצונו." יונתן דה שליט, ישראל היום
"ספר שגונבים בו עמוד ועוד עמוד תוך כדי החיים העסוקים, הוא כזה שלא רק אנחנו קוראים אותו, אלא גם הוא קורא אותנו. ובלב רעב שכתוב במיומנות וברגישות אשכול נבואית, ושמתנגן בו דוק של געגוע למה שהיה יכול להיות" ענת לב אדלר, ידיעות אחרונות
ביקורות על "מחשבה ממתינה":
"“מחשבה ממתינה” מאת אשכול נבו ודיוויד הול הוא סיפור רב קולי: יש לו קול ילדי, תמים ומתוק, והוא משמיע גם את קולה של ההורות המודרנית העסוקה. הוא מספר את הסיפור הליטרלי ומשמיע בו בזמן סיפור מטאפורי, ציורי. יש בו קולות שמבקשים להגדיר מחשבה באופן מילולי ולא מילולי, באופן קונקרטי ובאופן ." גלית לוי, הפנקס
"לדעתי מדובר בספר חשוב. ... יש משהו מאוד מרגש בסופו של הספר כשהאמא מתפנה מעיסוקיה ומקשיבה בתשומת לב מלאה לכל המחשבות של נמרוד. יש כאן גם איזשהו מסר קטן להורים... ספר מופלא." מאירה ברנע גולדברג, Mako
ביקורות על "שלוש קומות":
"ספר פנטסטי...כתוב בסגנון פשוט וישיר, המציב מראה מול הסתירות הפנימיות בחברה הישראלית ובה בעת מגיש לקורא יצירה אוניברסאלית, מושלמת לזמנים של גלובליזציה וניכור - בכך שהיא שמה דגש דווקא על התקווה שבסיפור והגאולה שבמילה." מנימוקי השופטים לפרס ליגת הסופרים הספרדית
"אשכול נבו כותב בצורה כל כך מדויקת, עד שהתחושה היא כאילו במקום דף ועט הוא משתמש בחוט ומחט." נמרוד עופרן Walla
"כתיבה נפלאה על רגשות ומצבי נפש בתקופות של חוסר ביטחון... תענוג לקרוא.". נוי פרס, רמניה (על "ארבעה בתים וגעגוע")
"אשכול נבו מצליח לתרגם תחושה קולקטיבית ומאיימת לחוויה אישית, כך נוצרת ספרות משמעותית, ובעיקר ספרות שמשאירה חותם." יפתח אשכנזי Mako
"אשכול נבו מתאר את דמויותיו ... בשפה יפה ומיוחדת, הוא מכבד אותן, את סבלן ואת תשוקותיהן." Sandammeer.de, גרמניה
"באמצעות המתקתקות שלו, הוא מסוגל להפר את הכללים מבלי להיענש; להתנסות בקולות אילמים, אפופי בדידות, תסכול ואשמה, שהגיעה העת לדובב אותם, כדי לשחרר את דובריהם ואת נמעניהם." עמרי הרצוג, הארץ, מוסף ספרים
"אשכול נבו מתאר את הדילמות של דורו באהבה ושנינות." Magdeburger Volksstimme גרמניה
"מרתק, סוחף, לוקח למקומות לא צפויים." ענת ברלב אפרתי, לאשה
"מבקר חברתי חריף, שמציב מולנו תמנה אכזרית של אמצע החיים... חייבים לקרוא." רן בן-נון, ידיעות אחרונות
"אחד הספרים הטובים שקראתי בשנים האחרונות. לא נהניתי כל כך או הרגשתי רגישות עצומים כאלה לדמות מאז "הילדה הרעה" מאת מריו ורגס יוסה." Corriere della Sera איטליה
"איזה תענוג!, כתיבה מצוינת! כמו תמיד אצל אשכול נבו." אברי גלעד, גלי צה"ל
"סיפור מלא רגש וחסר עכבות של חברות גברית". La Repubblica איטליה
"חמלה. זהו היסוד המיתי הקמאי בכתיבתו של אשכול נבו... הוא קושר בין הגורלות השונים מכל קצוות היקום והארץ בצירופי מקרים ממיסי לבבות... אינטימי, מתוק ואנושי." רן בן נון, ידיעות אחרונות
"מאוד אהבתי את הספר, גם צחקתי וגם הייתה דמעה קטנה, ואפילו חלמתי עליו." ציפי גון גרוס, גלי צה"ל
"אשכול נבו שוב חודר לנפש האדם עם אזמל וחוצב בה עד שהוא חושף אותה לחלוטין." דוד רוזנטל, Walla
"ממתק אמיתי! הכתיבה של אשכול נבו משוחררת וזורמת כהרגלה." אריאל נשבל, מקור ראשון
"המהלך שעושה אשכול נבו הוא מהלך אמיץ – הוא מעז לפתוח את הדלת לעולם ה'מה אם' ושותל אצל הגיבורים (ובכך גם אצל הקוראים) ספקות לגבי הבחירות שעשו בחייהם." איילת קליין-כהן, Nrg
"עשוי היטב, יש בו דברים שאי אשפר לקחת ממנו, ואף כדאי לקחת אותם איתנו הלאה." צור ארליך, ערב שבת, מעריב
"אשכול נבו הוא אמן מילים. כתיבתו בנויה כיצירת מופת ובדומה למופע סטנד-אפ גדושה במוטיבים חוזרים המחליפים צבעים וגוונים עם התפתחות העלילה עם עברית נהדרת ומתחכמת שממציאה את עצמה בכל עמוד מחדש." שי דורון, Nana10
