ר"ג פלאסיו
שם הסופר: ר"ג פלאסיו
רקע / ביוגרפיה:
ר"ג' פלאסיו (1963) ילידת ברובע קויינס בניו-יורק הוריה הגירו לארה"ב מקולומביה. שמה מלידה הוא ראקל ג'רמילו. ראשי התיבות של שם העט שלה הן בעצם שתי האותיות של שמה הפרטי ושם משפחתה בנעוריה. פלאסיו היה שמה של אמה לפני נישואיה.
רשימת ספרים:
"פלא" (2013)
"אוגי ואני" (2017)
"כל אחד הוא פלא" (2017)
" 365ימים של פלא" (2018)
"ציפור לבנה" (2020)
חיים אישיים:
פלאסיו מתגוררת ברובע ברוקלין בניו-יורק עם בעלה ושני בניה.
כתבות על "פלא":
הארץ 09.01.14
הארץ 19.08.2014
כתבות על "ציפור לבנה":
21.04.2020 כלכליסט
https://www.calcalist.co.il/consumer/articles/0,7340,L-3809371,00.html
14.06.2020, הארץ
https://www.haaretz.co.il/family/.premium-MAGAZINE-1.8918534
ביקורות על "פלא":
"אני קורא ספר נהדר... נשארתי ער לא יכולתי להניח את הספר מהיד... כתוב מכל מיני זויות של העלילה מנסרת דמויות מדהימה, מרגש... השנה משרד החינוך עוסק ב"האחר הוא אני" וזה בדיוק הספר לקרוא." אברי גלעד,גלי צה"ל
"'פלא', יצירה ספרותית רגישה וחשובה מאין כמוה. המשפחה, חברת הילדים וגם המבוגרים זוכים כאן לטיפול לא סטריאוטיפי, והתוצאה אמנם צובטת לב לא אחת אבל גם מעשירה ומרגשת." דוד רפ, גלריה, הארץ
"מזמן לא קראתי ספר לנוער שגרם לי לעבור תהליך, אבל ממש, כזה שבסופו הייתי במקום רגשי אחר לגמרי מאשר בתחילתו. שמעתי עליו מראש הרבה טובות, אבל כשלקחתי ליד את 'פלא', ספר על ילד שנולד עם עיוות נדיר ונוראי בפניו ... אני בושה ונכלמת להודות שחשתי רתיעה, ואחרי כמה עשרות עמודים לא רציתי להמשיך... היא טובה, הפלאסיו הזאת.... ובסוף, כמו שהזהירו אותי אבל לא האמנתי שזה יקרה לי, בכיתי. מגיע לי." עטרה אופק, מרמלדה
"באמת פלא" מוצ"ש מקור ראשון
"'פלא' הוא סיפור לילדים, והסוגיה הקשה שבמרכזו נדונה במסגרת עולמות התוכן הילדיים ונצבעת בין היתר גם בהומור, באופטימיות ובתקווה. מבנהו של הספר הוא חלק ממורכבותו. הסיפור עשוי משמונה מונולוגים שונים, הנמסרים בגוף ראשון מפי דוברים שונים, הם משקפים את המציאות כפי שהיא נתפסת בעיניו הסובייקטיביות של כל דובר... מה מאפשר ליחידי סגולה לעמוד מול הרוב האדיש והמיעוט המתעלל ולהיות טבעיים ואנושיים? ומהו ה'טבעי' או ה'אנושי'?... 'פלא' מתאים לנוער צעיר וליתר בני האדם." נירה לוין, דףדף
"הפורמט מוכר אבל פלאסיו מצליחה לחדש... מומלץ מאוד לילדים מגיל 10 בערך, ועד גיל 100. הייתי מציעה אפילו להקריא את הספר, אם הילדים שלכם עדיין מוכנים שתקריאו להם, ולנצל את ההזדמנות לשמוע מה יש לילדים לומר על כל מה שקורה בו. רק תעשו טובה – בלי הטפות מוסר, בבקשה. פשוט תהיו קשובים לרגשות שלהם." ענת שפירא, מועדון קוראות, סלונה
ספר העשור של אתר "מעמול"
ביקורת מהעולם על פלא:
"סיפור יפהפה, מצחיק ומרגש עד דמעות, שעוקב צעד-צעד אחרי תהליך של שינוי" וול סטריט ג'ורנל
"בספר ביכורים שכולו פלא, פלאסיו מגישה סיפור שנקרא בנשימה אחת ודמויות שלא תוכלו לשכוח" אנטרטיינמנט ויקלי
"חשוב ומלא עומק... הילדים הם לב ליבו של הספר, ופלאסיו מיטיבה לתאר אותם ואת קולם הייחודי" הניו יורק טיימס
"ספר נדיר שיפתח את עיניכם ואת ליבכם אל מי ששונה מכם, שכל רצונו עלי אדמות להיות אחד מכם" פבלישרס וויקלי
"לפלאסיו יש כישרון מיוחד לדיאלוגים ולתיאור מדויק של מחשבות ורגשות... הספר כתוב היטב ומעורר מחשבה" סקול לייבררי ג'ורנל
"ספר בלתי נשכח שכולו חמלה, אומץ לב ופלא" קירקוס ריוויו
"הספר שנועד להמשיך את דרכו של 'המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה' מאת מארק האדון." הטיימס
"ספר מטלטל.... שמביא את הקורא להחלטה נחושה להיות אדם טוב יותר – מה עוד אפשר לבקש מספר?" אינדיפנדנט
"כשהילדים יסיימו את הספר, המבוגרים ירצו מיד לקרוא בעצמם. כי ראוי שכולם יקראו אותו." פייננשיאל טיימס
ביקורות על אוגי ואני:
"התכוננתי לגלולה שצריך לבלוע מהר ופגשתי סוכריה שניסיתי למצוץ לאט לאט שלא ייגמר הטעם... 'פלא' סיפר את סיפורו של אוגי... 'אוגי ואני' מרחיב את המעגל... הסיפור הראשון מוקדש לג'וליאן, הילד 'הרע' שמירר לאוגי את החיים. זה סיפור מיוחד מאוד, כי הוא מתמודד עם 'הילד הבריון' בהרבה חמלה, " ומצליח לעשות זאת בלי להצדיק אותו ואת עשיו... הסיפור השני מלווה את כריסטופר. ושוב אנו נפגשים עם התנהגויות של ילדים שאנחנו מבוגרים נוטים לפרש ולתייג, ושוב אנחנו זוכים להיכנס אל נפשם, ולעשות זאת בעדינות ובחמלה, ולהבין את כמות הדברים שהם מתמודדים אתם... ושוב התאהבתי במר פלוצקר שהשכיל לומר לה בסוף הסיפור: "להיות נחמד זה צעד ראשון לקראת להיות טוב". הלוואי שמר פלוצקר היה המורה שלי. לסיכום, נראה לי שדי ברור ששווה ממש לקרוא את הספר. תיהנו." דוד בן שמחון, עולם קטן
ביקורת על "365 ימים של פלא":
"מעידה יכולה למנוע נפילה". את המשפט החזק הזה מצאתי בספר חדש בשם "365 ימים של פלא, משפט לכל יום בשנה", שלמרות הקלישאות שבו אפשר להישען על חלק ממשפטיו, כמו כשנשענים נניח על עץ או עמוד ברחוב." שלמה ארצי, 7 ימים, ידיעות אחרונות
ביקרות על "ציפור לבנה":
"פלאסיו מיטיבה להציג בפני קוראיה הצעירים תמונה מורכבת. לילדים ישראליים היא מספקת זווית רחבה מהרגיל אל נרטיב מלחמת העולם השנייה." דוד רפ, הארץ
