יָעֵלִי אוֹהֶבֶת לְנַגֵּן בַּחֲצוֹצְרָה. בְּמִפְגַּן הַכִּשְׁרוֹנוֹת הַצְּעִירִים שֶׁנֶּעֱרַךְ בְּבֵית הַסֵּפֶר, אַף הֵעֵזָּה וְעָלְתָה לַבָּמָה לְנַגֵּן יְצִירָה מְקוֹרִית שֶׁחִבְּרָה בְּעַצְמָהּ. אֲבָל תְּגוּבַת הַקָּהָל וְהַלַּחַץ הַחֶבְרָתִי שֶׁהֻפְעַל עָלֶיהָ, גָּרְמוּ לָהּ לְהַפְסִיק לְנַגֵּן. סָבְתָא שֶׁלָּהּ, חֲצוֹצְרָנִית בַּפִילְהַרְמוֹנִית, מְסַפֶּרֶת לָהּ עַל בֶּטְהוֹבֶן:
סִפּוּר עַל הָאִישׁ שֶׁחִבֵּר מַנְגִּינוֹת מֻפְלָאוֹת, שֶׁכְּמוֹתָן הָעוֹלָם לֹא שָׁמַע, כִּי הָיְתָה לוֹ יְכֹלֶת מְיֻחֶדֶת מְאוֹד לִשְׁמֹעַ אֶת עַצְמוֹ, גַּם בְּתוֹךְ הַמְּהוּמָה.
אֵיךְ עוֹמְדִים בִּפְנֵי לַחַץ חֶבְרָתִי? מָה קוֹרֶה כְּשֶׁהַקּוֹלוֹת מִבַּחוּץ מִתְנַגְּשִׁים עִם מָה שֶׁאוֹמֵר לְךָ הַלֵּב? אֵיךְ לוֹמְדִים לְהַקְשִׁיב "גַּם גַּם, "לְעַצְמְךָ וְלָעוֹלָם?
סִפּוּרוֹ שֶׁל לוּדְוִיג וָאן בֶּטְהוֹבֶן יָכוֹל לְשַׁמֵּשׁ הַשְׁרָאָה לְכֻלָּנוּ, לְכָל מִי שֶׁמָּצָא אֶת עַצְמוֹ מִתְבַּלְבֵּל בֵּין עֵצוֹת שׁוֹנוֹת.
סִפְרֵי הַסִּדְרָה גִּבּוֹרִים אֲמִתִּיִּים מַצִּיגִים סֻגְיוֹת עֲמֻקּוֹת הַמַּעֲסִיקוֹת יְלָדִים, וּדְמוּיוֹת הִיסְטוֹרִיּוֹת שֶׁסִּפּוּר חַיֵּיהֶן וּמַנְגְּנוֹנֵי הַהִתְמוֹדְדוּת שֶׁלָּהֶן יְכוֹלִים לְשַׁמֵּשׁ הַשְׁרָאָה לְכֻלָּנוּ. שְׁנֵי הַסְּפָרִים הָרִאשׁוֹנִים בַּסִּדְרָה: הֵלֶן וַאֲנִי וְתוֹמָס וַאֲנִי הָיוּ לְרַבֵּי–מֶכֶר וְזָכוּ לְאַהֲבַת הַקָּהָל וּלְשִׁבְחֵי הַבִּקֹּרֶת.
שִׁירְלִי יוּבַל–יָאִיר הִיא פְּסִיכוֹלוֹגִית, מוּזִיקָאִית, סוֹפֶרֶת וּמַחֲזָאִית לִילָדִים. כָּתְבָה מַחֲזוֹת וּסְפָרִים אֲהוּבִים, וּבָהֶם מֹתֶק, הַנֵּץ עַל הָעֵץ וְדוֹ רֶה מוּוּוּ, שֶׁנִּבְחַר לְמִצְעַד הַסְּפָרִים.
ד"ר טַל בֶּן–שַׁחַר הוּא מֻמְחֶה בַּעַל שֵׁם עוֹלָמִי בִּתְחוּם הַפְּסִיכוֹלוֹגְיָה הַחִיּוּבִית, הִרְצָה בֶּעָבָר בְּהַרְוַרְד וְכַיּוֹם מַרְצֶה מְבֻקָּשׁ בְּרַחֲבֵי הָעוֹלָם. סְפָרָיו בְּאשֶׁר וּבְאשֶׁר וְאשֶׁר אֶפְשָׁרִי הֵם רַבֵּי–מֶכֶר בֵּינְלְאֻמִּיִּים.
אַיָּה גוֹרְדוֹן–נוֹי הִיא מְאַיֶּרֶת מָעֳרֶכֶת. בֵּין סְפָרֶיהָ
אָסוּר לְדַבֵּר עַל זֶה וְנוּנָה קוֹרֵאת מַחְשָׁבוֹת.
גיבורים אמיתיים - לודוויג ואני / שירלי יובל-יאיר ד"ר טל בן-שחר by כנרת זמורה ביתן