חפש
לפי שם ספר
לפי שם מחבר
 
 
 
 
עיוןשואהר
רזיסטאנס-יומנה של לוחמת בנאצים
רזיסטאנס
שם ספר:   רזיסטאנס-יומנה של לוחמת בנאצים
שם מחבר:   אנייס אומבר
מו"ל מקור:   דביר
שנת הוצאה:   2010
שפת מקור:   אנגלית
שם מתרגם:   מנשה ארבל
 


בקיץ 1940, כאשר הכיבוש הגרמני החל לחנוק את פריז, אנייס אומבר, היסטוריונית ואתנולוגית מוערכת, עשתה מעשה של אמונה עיוורת ואומץ לב פזיז: היא וקומץ עמיתים מ"מוזיאון האדם" בפריז שלא יכלו לעמוד מנגד הקימו את אחד התאים הראשונים של ההתנגדות המאורגנת לכיבוש - הרזיסטאנס. ואולם הלהט האמיתי של אנייס ועמיתיה היה תמים וחובבני. ב–1941, בעקבות הלשנה, לכד הגסטפו רבים מחברי התא, כולל המנהיג הכריזמטי בוריס וילדה ואנייס עצמה. הם הושמו במעצר והועמדו לדין על בגידה. שבעה גברים נידונו למוות והומתו בידי כיתת יורים. הנשים גורשו לגרמניה, לעבודות כפייה.

אנייס אומבר, אז בת ארבעים וארבע ואם לשני בנים, כתבה והפיצה כרוזים, הוציאה לאור עיתון מחתרת - "רזיסטאנס" - העבירה מידע מודיעיני והסתירה טייסים של בעלות הברית. את כל אלה תיעדה אומבר ביומן. כשנלכדה, החביאה את היומן ולמרבה הפלא הוא לא התגלה בחיפוש שעשה הגסטפו בביתה. התיאורים של אומבר מתאפיינים בדיוק תיעודי ולעולם אינם גולשים להכללות סתמיות, לרגשנות או להעמסה של פרטים. יום אחרי יום אנו עוקבים אחרי התפתחותה של מה שהפכה בתוך חודשים ספורים לאחת מרשתות המחתרת החשובות ביותר בצרפת הכבושה.

רזיסטאנס כתוב במתכונת של יומן המעניקה לו ישירות של סיפור מכלי ראשון וחיוּת שאין שנייה לה. הספר, הכתוב בזמן הווה, ופורסם לראשונה ב–1946, שואב יתרון עצום מעוצמת ביטויו. אנו חווים את הריגוש, את הסכנה, את ההתנסות הקשה ואת הסבל, כמו היינו לצדה של המחברת. גילוי הלב של אנייס אומבר, הזיכרון המוחשי, יכולתה להבחין בפרטים וחוש הומור שאין היא זונחת ולו לרגע, משווים לספר רעננות ומעלים אותו לדרגת ספרות ממש.


"ההתלהבות הזאת והרוח המסרבת להיכנע הן המבדילות יומן זה מכל האחרים המתעדים את ההתנגדות הצרפתית להיטלר ולנאציזם."                      
הגרדיאן


"יצירה ספרותית יפהפייה ורבת–עוצמה."

הטיימס


"זוהי תעודה היסטורית חשובה שהיא גם הישג ספרותי משובח."         
האינדיפנדנט


"מה שהופך את הסיפור הנורא הזה לאפקטיבי כל כך הוא חוש ההומור של אומבר וסירובה העיקש להיכנע."

הגרדיאן און ליין, 6 בספטמבר 2008


אנייס אומבר נולדה ב–1894 בדייפ, צרפת ונישאה לצייר ז'ורז' סבאג ב–1916. היא התגרשה ממנו ב–1934 לאחר שנולדו להם שני בנים. ב–1936 פירסמה אומבר מחקר על הצייר לואי דוויד, וזכתה במוניטין של היסטוריונית אמנות חשובה. ב–1937 היא גויסה למשרה בכירה במוזיאון החדש, "המוזיאון הלאומי לאמנויות ומסורות עממיות", אח ל"מוזיאון האדם" שבפריז.היא פוטרה ממשרה זו בפקודת משטר וישי. אחרי המלחמה הצטרפה אל ז'ן קאסו, מחבריה במחתרת, לעבודה ב"מוזיאון הלאומי לאמנות מודרנית".

עד מותה בשנת 1963 המשיכה אומבר לפרסם ספרי אמנות.

ב–1949 הוענק לאנייס אומבר עיטור
"צלב המלחמה".

בניית אתריםבנית אתרים 

 


 © 2008 כל הזכויות שמורות להוצאת כנרת, זמורה-ביתן, דביר בע"מ