כְּשֶׁהָיִיתִי קְטַנָּה אִמָּא שֶׁלִּי הָיְתָה מְסַפֶּרֶת לִי סִפּוּר שֶׁאָהַבְתִּי מְאוֹד, עַל יַלְדָּה אַחַת שֶׁאָבַד לָהּ כַּדּוּר צֶמֶר, עַל אִשָּׁה זְקֵנָה וְעַל שְׁתֵּי בְּרֵכוֹת שֶׁל קֶסֶם. כְּשֶׁבָּגַרְתִּי וְנַעֲשֵׂיתִי אִמָּא, סִפַּרְתִּי אֶת הַסִּפּוּר לִבְנוֹתַי, וְהֵן אָהֲבוּ אוֹתוֹ וּבִקְּשׁוּ לִשְׁמֹעַ אוֹתוֹ שׁוּב וָשׁוּב. בָּרְגָעִים הַמְּתוּקִים שֶׁלִּפְנֵי הַשֵּׁנָה, בַּטִּיּוּלִים וּבַפִּיקְנִיקִים, בַּשָּׁעוֹת הַקְּסוּמוֹת שֶׁהָעוֹלָם הִתְפּוֹגֵג בָּהֶן וְהָיָה נִדְמֶה שֶׁרַק אֲנַחְנוּ כָּאן, חָזַרְנוּ אֶל הַסִּפּוּר הַקָּצָר הַזֶּה. וּבֵינְתַיִם הוּא הִתְמַלֵּא וְהִשְׁתַּנָּה. הַיַּלְדָּה שֶׁאָבַד לָהּ כַּדּוּר הַצֶּמֶר קִבְּלָה שֵׁם — שִׁירָז, וְכָךְ גַּם כָּל גִּבּוֹרוֹת הַסִּפּוּר. הוֹסַפְתִּי לוֹ פְּרָטִים חֲדָשִׁים, תְּמוּנוֹת וְאֵרוּעִים שֶׁלֹּא הָיוּ בּוֹ קֹדֶם, כִּי כָּכָה זֶה עִם סִפּוּרִים אֲהוּבִים. מִי שֶׁחוֹזֵר וּמְסַפֵּר אוֹתָם נוֹתֵן לָהֶם מֵעַצְמוֹ, וּבְכָל פַּעַם מִשְׁתַּנֶּה וּמִתְחַדֵּשׁ יַחַד אִתָּם, מַמָּשׁ כְּמוֹ מִי שֶׁמַּקְשִׁיב לָהֶם עוֹד וָעוֹד 
וּמִי שֶׁיַּמְשִׁיךְ וִיסַפֵּר אוֹתָם הָלְאָה.

רִיטָה